שיעור

 

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
יצחק ישראל שמרון
כ' בתשרי תשס"ח, אומן
אָז בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק עוֹמְדִים יְלָדַי, בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק שֶׁהֵם אוֹהֲבִים מַגִּיעָה לָהֶם הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאוֹד בְּיוֹתֵר וִיכוֹלִים לִזְכּוֹת אָז לְקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחוֹ שֶׁל רַבָּם שֶׁהֵם אוֹהֲבִים. יְלָדַי הָאֲהוּבִים, יֵשׁ שָׂדֶה עֶלְיוֹן, שָׁם גְּדֵלִים כָּל הַנְּשָׁמוֹת, וְאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת צְרִיכוֹת בַּעַל שָׂדֶה שֶׁיַּעֲסֹק בְּתִקּוּנְכֶם. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד מִיּלָדַי שֶׁרוֹצֶה לְרַחֵם עַל נִשְׁמָתוֹ לְהִתְחַנֵּן הַרְבֵּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל יְמֵי חַיַּיו שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁהוּא בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְכָל מָה שֶׁהָאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר.
אָז יְלָדַי בְּוַדַּאי שׁוֹאֲלִים: מַהִי שְׁלֵמוּת הָאַהֲבָה שֶׁהָאָדָם נִכְלַל לְגַמְרֵי בְּאֵין-סוֹף בָּרוּךְ הוּא? וּבְוַדַּאי יְלָדַי יוֹדְעִים הַיּוֹם אַהֲבַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּכָל לְבָבְךָ, וּמִשְׁכַּן הָרוּחַ שֶׁהוּא בַּלֵּב, וּבְכָל נַפְשְׁךָ, מִשְׁכַּן הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא בַּכָּבֵד, שֶׁהַכּוֹל צְרִיכִים לְקַשֵּׁר אֶל אַהֲבַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּבְכָל יוֹם יֵשׁ בְּחִירָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה, וְגַם אִם עוֹשֶׂה נָכוֹן אוֹ לֹא נָכוֹן, בְּחִירָה הוּא עוֹשֶׂה.
וְיֵשׁ הֲלָכוֹת אֲשֶׁר כְּתוּבוֹת וְכֻלָּן קֹדֶשׁ הֵן, אַךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן הָאָדָם לִהְיוֹת רָאוּי בְּכָל מִדּוֹתָיו לָקַחַת כָּל הֲלָכָה וַהֲלָכָה עַל-פִּי מִדּוֹתָיו, וְיִרְאֶה אֶת עַצְמוֹ שׁוֹאֵף לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה בְּכָל יוֹם, וְלָכֵן קוֹרֵא הוּא וְלוֹמֵד אֶת הַהֲלָכוֹת, וְנֹאמַר שֶׁיִּהְיֶה הַכְּלִי רָאוּי אָז הוּא יָכִיל בְּתוֹכוֹ אוֹר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.
בֹּקֶר טוֹב לַמַּשְׁפִּיעָה הַמִּתְעוֹרֶרֶת וְרוֹאָה כֵּיצַד לְהַשְׁפִּיעַ, לְקָרֵב אֶת הָאַחֵר, הָרָחוֹק, לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אָז אַתֶּם תֹּאמְרוּ: יֵשׁ לִי בַּעַל שָׂדֶה, וְנַעֲזֹר בְּכָל יוֹם לְבַעַל הַשָּׂדֶה לְהִתְקָרֵב בְּאַהֲבַת הַבּוֹרֵא.
לַיְלָה טוֹב לַמֻּשְׁפַּעַת, הָלְכָה לִישֹׁן וְכִבְּתָה אֶת הָאוֹר בְּחֹסֶר הַהַשְׁפָּעָה, כִּי אִם יָדְעָה שֶׁחַמַּת הַהַשְׁפָּעָה מְאִירָה אֶת הָעוֹלָם בְּכָל בֹּקֶר הָיְתָה מַשְׁפִּיעָה בִּלְקָרֵב הָרְחוֹקִים.
וְאַתֶּם מַפִּילִים דִּמְעָה וְקוֹרְאִים לַצַּדִּיק, כִּי זֶה הַצַּדִּיק אוֹהֵב עַד מְאוֹד לְקָרֵב אֶת יְלָדָיו הָרְחוֹקִים אֵלָיו, וְהוּא מֵשִׁיב לָהֶם אֲבֵדוֹת, כִּי בְּיוֹם בּוֹאָם רָאוּ אֶת שֶׁעוֹמֵד לִהְיוֹת בְּכָל תִּקּוּנָם, לָכֵן הֵם בָּאִים לַצַּדִּיק לְהָשִׁיב אֲבֵדוֹת.
וְלָכֵן, יְלָדַי – לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי מָה אַתֶּם יוֹדְעִים בְּמָה יִגְזְרוּ וְיִכְתְּבוּ אוֹתְךָ, אוֹתָךְ, בְּשָׁנָה זוֹ, וְלָכֵן תִּתְעוֹרֵר בִּבְכִיָּה עֲצוּמָה וּתְבַקֵּשׁ רַק לְהִתְקָרֵב אֶל פְּנִימִיּוּת הַנְּשָׁמָה.
שֶׁיְּלָדַי בּוֹכִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, גַּם אִם הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁשַּׁעֲרֵי תְּפִלָּה נִנְעֲלוּ, שַׁעֲרֵי דְּמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ וְלָכֵן שִׁפְכִי עֵינַיִךְ כַּמַּיִם. אָז הַיּוֹם נֹאמַר: הַבְּחִירָה קָשָׁה, אַךְ נְקָרֵב אָת עַצְמֵנוּ רַק לְהָבִין שֶׁכָּל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בְּמַעֲשֵׂינוּ הַפְּנִימִיִּים, הָעֲמוּקִים, הַחֲבוּיִּים בְּכָל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל. וְצָרִיךְ לִבְנוֹת מִכָּל הַהֲלָכוֹת וְהַמִּצְווֹת גֶּשֶׁר אֶל פְּנִימִיּוּת הַנְּשָׁמָה, עַל-פִּי הַמִּדוֹת, עַל-פִּי הַמָּקוֹם שֶׁהָאָדָם נִמְצָא וּמְתַקֵּן בֵּין חֲבֵרוֹ וּבֵין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל.
אָז יֵשׁ בְּחִירָה, וְנֹאמַר תּוֹדָה שֶׁהִיא מַבְדִּילָה אוֹתָנוּ מִכָּל הַטּוֹעִים שֶׁתּוֹעִים בְּדַרְכָּם, שֶׁלֹּא יוֹדְעִים מִיהוּ בַּעַל הַשָּׂדֶה.
יְלָדַי, הַזְּמָן לוֹמַר: אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל מַהִי? אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּקָרֶבֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֶל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אָז נֹאמַר: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, לוֹמַר תּוֹדָה לְכָל אֶחָד שֶׁאַתָּה עוֹזֵר לְהָאִיר אֶת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְהֵיטִיב עִם דַּרְכִּי. אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל תָּאִיר בְּדַרְכְּכֶם, וְתֵלְכוּ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבִדְבֵקוּת שֶׁזֶּה בַּעַל הַשָּׂדֶה אוֹהֵב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעִקַּר הַיְּרִידָה בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה. וְתִלְמְדוּ אֶת תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְאֶת גֹּדֶל הַיִּחוּדִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁאַתֶּם עַכְשָׁיו גּוֹרְמִים לְמַעְלָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְתֹאמְרוּ: אַשְׁרֵינוּ שֶׁצַּדִּיק הוֹלֵךְ וּמֵאִיר אֶת אוֹרוֹ לְפָנֵינוּ! אֲהַלְּלָה אֱלֹהַי אָשִׁירָה עֻזּוֹ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו!
וְנָכוֹן יְלָדַי, תּוֹרָה שְׁבְּעַל-פֶּה חוֹלְקִים מְאוֹד מֵחֲמַת שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אֱמוּנָה בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִמֶּנָּה וְכוֹפְרִים בָּהּ, וּבֶאֱמֶת שְׁתֵיהֶן אֶחָד, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, שֶׁהֵן בִּבְחִינַת אֱמוּנָה בִּכְלַל וֶאֱמוּנָה בִּפְרָט, שְׁתֵיהֶן כְּאֶחָד, יְלָדַי, וְאִי-אֶפְשָׁר זֶה בְּלֹא זֶה. אַךְ יְלָדַי מִתְקָרְבִים בְּכָל יוֹם שֶׁלּוֹמְדִים אוֹתָהּ, וְיֵשׁ לָהֶם מְעַט אֲחִיזָה בָּהּ, עַד שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם שֶׁמּוּכָן, אָז הַיּוֹם יָאִיר בִּתְשׁוּבָה וְנֹאמַר: פְּנִימִיּוּת הַנְּשָׁמָה.
וְאֵלּוּ הַיָּמִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד שְׁמִינִי עֲצֶרֶת לְהַשְׁלִים וְלִבְנוֹת אֶת בְּחִינַת מַלְכוּת הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת פַּרְצוּף שָׁלֵם בִּשְׁלֵמוּת, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְזוֹ שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה. וּבֶאֱמֶת תִּשְׁאֲלוּ יְלָדַי: מַהוּ גָּדְלָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה? כִּי עַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַדִּינִים וְכָל הַגְּזֵרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.
אָז אֹמַר לְכָל פְּנִימִיּוּת שֶׁמְּאִירָה מִנִּשְׁמַתְכֶם: יֵשׁ לִלְמֹד וּלְקָרֵב אֶת עַצְמְכֵם אֶל הָרָצוֹן לְהַשְׁפִּיעַ לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל. אָז יְלָדַי, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת בְּכָל יוֹם עֲבוֹדָה עַל פְּנִימִיּוּת הַנְּשָׁמָה לְהָכִין מָקוֹם לְכָל הַמִּדּוֹת שֶׁיָּכִינוּ מָקוֹם לַהֲלָכוֹת וְלַמִּצְווֹת.
כָּל תִּקּוּן הוּא זְמָן שֶׁמְּכִינָה הַנְּשָׁמָה לַזְּמָן הַבָּא. וּבְוַדַּאי תֹּאמְרוּ: עֶצֶב רַב פּוֹקֵד אֶת נִשְׁמָתֵנוּ. לָמָּה יְלָדַי? עַל מָה תִּבְכּוּ? יֵשׁ לָכֶם בַּעַל שָׂדֶה וּבוֹ תִּמְצְאוּ טוּב לֵב, וְרַק נֹאמַר: יְהִי רָצוֹן שֶׁבְּכָל עֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה שֶׁלָּכֶם תָּחִישׁוּ אֶת הַגְּאוּלָה, אָמֵן וְאָמֵן!
אִישׁ יָקָר בַּעַל הַשָּׂדֶה, אָמֵן וְאָמֵן!
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד! אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד!