ניצחתי ואנצח

אבדות בצומת

בְּעוֹדִי הוֹלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַצַּדִּיק וְאוֹמֶרֶת לְעַצְמִי “אֲנִי חִדּוּשׁ נִפְלָא”, וּמַרְגִּישָׁה כֵּיצַד הַפֶּתַח נִפְתָּח שֶׁל אוֹר שֶׁמֵּאִיר בְּדַרְכִּי הַצַּדִּיק, וּבְעוֹדִי הוֹלֶכֶת בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שָׁמַעְתִּי קוֹל, וְאָמַרְתִּי: הֲיִתָּכֵן זֶה בַּעַל הַתְּפִלָּה חָזַר? וּבְוַדַּאי שֶׁהָיְתָה שִׂמְחָה מְאוֹד גְּדוֹלָה בְּתוֹכִי וּמְעֵין הֲקַלָּה לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ בַּשֵּׁנִית. אַךְ לֹא כָּךְ הַדָּבָר. רָאִיתִי זָקֵן שֶׁהִתְקָרֵב לְיָדִי, “זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה” קָרָאתִי לוֹ, וּמָסַר לִי הַמַּעֲטָפָה: זֶה בַּעֲבוּרֵךְ. חִיַּכְתִּי וְאָמַרְתִּי תּוֹדָה, וּבְעוֹדִי אוֹחֶזֶת הַמַּעֲטָפָה שָׁאַלְתִּי: מֵהֵיכָן הוּא בָּא? אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁשָּׁלִיחַ טוֹב הוּא, שֶׁבָּא לְבַשֵּׂר לִי דְּבַר מָה עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת, דֶּרֶךְ שֶׁנִּקְרֵאת: יָשָׁר, יָשָׁר, יָשָׁר.
וּבְעוֹדִי אוֹחֶזֶת הַמַּעֲטָפָה אָמַרְתִּי: אֲנִי מְקַבֶּלֶת עַל עַצְמִי כָּל מָה שֶׁכָּתוּב בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה, בִּדְחִילוּ וּבִרְחִימוּ. וּפָתַחְתִּי הַמַּעֲטָפָה, וְכָךְ הָיָה כָּתוּב: לְבִתִּי הַיְּקָרָה, צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מְאוֹד אֲבֵדוֹתָיו, הָאֲבֵדוֹת שֶׁלָּךְ בִּתִּי. וּצְרִיכִים לְחַזֵּק אֶת עַצְמֵךְ מְאוֹד, בִּתִּי, כְּשֶׁצְּרִיכִים לַעֲבֹר בְּאֵלֶּה הַמְּקוֹמוֹת לְבַקֵּשׁ אֲבֵדוֹת שֶׁאָבְדוּ בְּכַמָּה וְכַמָּה שָׁנִים. וְקָשֶׁה לְהִשָּׁמֵר שֶׁבְּתוֹךְ הַחִפּוּשׂ לֹא יֹאבְדוּ עוֹד יוֹתֵר. שֶׁלָּךְ, בַּעַל הַתְּפִלָּה.
וּמִיָּד אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: אָסוּר לָךְ לְיָאֵשׁ עַצְמֵךְ! וְכֵן נָפְלוּ דְּמָעוֹת מֵעֵינַי. אָמַרְתִּי: לַחֲזֹר לַמְּקוֹמוֹת? עַד שֶׁכְּבָר הִגַּעְתִּי לְאָן שֶׁהִגַּעְתִּי? שׁוּב יְגִיעָה וְחִפּוּשׂ? וּמָה הִשְׁאַרְתִּי שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לְתַקֵּן? וְכַמָּה עוֹד הִתְחַזְקֻיּוֹת אֲנִי אֶצְטָרֵךְ? וּמָתַי יִגָּמֵר הַחִפּוּשׂ, הַאִם הוּא יִגָּמֵר אֵי פַּעַם? וְאָמַרְתִּי: יֵשׁ לִי רָצוֹן וּתְשׁוּקָה לִמְצֹא וְלִהְיוֹת מוֹצֵאת שֶׁל כָּל אֲבֵדָה!
וְשָׁאַלְתִּי: הַאִם אַתְּ מַסְפִּיק מַאֲמִינָה? הַאִם אַתְּ רוֹצָה לְבַקֵּשׁ אֲבֵדוֹת שֶׁאָבְדוּ בְּכַמָּה וְכַמָּה שָׁנִים? אָמַרְתִּי: כֵּן, רוֹצָה! הִתְיַשַּׁבְתִּי, וּבְכָל כּוֹחִי מְנַסָּה לֶאֱסֹף אֶת עַצְמִי וּמַרְגִּישָׁה כֵּיצַד הַשְּׁבָרִים נִשְׁבָּרִים בְּתוֹכִי שֶׁל מְעֵין יֵאוּשׁ… מָצָאתִי אֶת הַדֶּרֶךְ… מָצָאתִי אֶת הַחֶדֶר… מָצָאתִי אֶת הַמָּקוֹם… מָצָאתִי אֶת הָרַבִּי… מָצָאתִי אֶת הַנִּגּוּן… מָצָאתִי אֶת מְאוֹרֵי הָאוֹר… וַהֲרֵינִי מְקַשֶּׁרֶת… וּמָה עַכְשָׁיו? הִתְיַשַּׁבְתִּי, שָׁתַקְתִּי וְאָמַרְתִּי: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, נָכוֹן שֶׁאֲנִי קְטַנָּה בְּעֵינֶיךָ, וְנִדְמֶה לִי שֶׁאַתָּה רָחוֹק מְאוֹד, אַךְ הָיִיתִי רוֹצָה לִשְׂמֹחַ וְלוֹמַר שֶׁכָּל מָה שֶׁמַּחֲזִיק אוֹתִי בְּעוֹלָמְךָ הֵם נִפְלְאוֹת הַחֶסֶד אֲשֶׁר אַתָּה מַפְלִיא עִמָּנוּ – טוֹב לִי בַּדֶּרֶךְ! לָמָּה לַחֲזֹר? רוֹצָה לְהַמְשִׁיךְ יָשָׁר, יָשָׁר, יָשָׁר.
וַאֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁבְּכָל יוֹם אֶכְסֹף אֵלֶיךָ כִּסּוּפִים רַבִּים, רַק אַל תִּתֵּן לִי לַעֲבֹר שׁוּב אֶת אוֹתָם יָמִים שֶׁל חֹסֶר וַדָּאוּת. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהָיוּ יָמִים שֶׁנָּפַלְתִּי לַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, אַךְ הָיִיתִי חֲזָקָה הַיּוֹם וְהָיִיתִי חֲזָקָה גַּם בֶּעָבָר לְהַאֲמִין שֶׁאֱמוּנָתִי תַּרְאֶה לִי אֶת הַדֶּרֶךְ. כֵּן, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גַּם בַּיָּמִים שֶׁהָלַכְתִּי וְחִפַּשְׂתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, גַּם כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי בַּצֹּמֶת בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, יָדַעְתִּי שֶׁתִּשְׁלַח לִי אוֹר שֶׁיָּאִיר אֶת דַּרְכִּי. וְקָרָאתִי לְעַצְמִי “הַמִּתְאַבֶּקֶת בֶּעָפָר רַגְלֵי הַצַּדִּיק”. אֲנִי מְדַשֶּׁנֶת נַפְשִׁי בְּצַחְצָחוֹת אוֹר תּוֹרָתוֹ. אֲנִי זוֹ שֶׁשּׁוֹאֶבֶת מַיִם חַיִּים, וַאֲנִי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּלֵב מָלֵא דְּמָעוֹת מִתּוֹךְ רֹב שִׂמְחָה עַל הַנִּסִּים וְעַל הַטּוֹבוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַסִּבּוֹת הַנּוֹרָאוֹת שֶׁאַתָּה מְסוֹבֵב עִמִּי, תָּאִיר לִי אֶת עֵינַי לֹא לַחֲזֹר אֶל הַדֶּרֶךְ.
וּבְעוֹדִי יוֹשֶׁבֶת וּמְחַכָּה, יוֹשֶׁבֶת וּמְהַרְהֶרֶת בְּהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, שָׁמַעְתִּי קוֹל, וּבְהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה הִסְתַּכַּלְתִּי וְנָפְלָה יִרְאָה עַל פָּנַי וּמִיָּד אָמַרְתִּי שִׁיר שֶׁל שֶׁבַח, שִׁיר שֶׁל נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת אָשִׁיר עָלֶיךָ, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁאַבָּא לֹא יַעֲזְבֵנִי, כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹר לִי, אוֹר לִי, אוֹר לִי. וְהִנֵּה הֵבַנְתִּי שֶׁהַתִּקּוּן זֶה הֲבָנָה אַחַת – לְהָבִין וּלְהִתְקָרֵב. אָמֵן וְאָמֵן!
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה רלד’


מנהל

artgra


See All Posts

Related Posts

WhatsApp chat
דילוג לתוכן