ניצחתי ואנצח

זיווג משורש נשמה

בְּיוֹם בָּהִיר וּפָתוּחַ אֶל רָצוֹן וַהֲבָנָה קִבַּלְתִּי אֶת הַנָּכוֹן שֶׁאֵין בּוֹ הִתְנַגְּדוּת. אֲנִי אִשָּׁה, אֲנִי מְצֻוָּה, אֲנִי מְקַבֶּלֶת, אֲנִי מוֹדָה, אֲנִי שְׁלִיחָה וַאֲנִי מַעֲבִירָה אֶת כָּל תְּפִלּוֹתַי אֶל הָאוֹר. אֲנִי אֵם, אֲנִי רַעְיָה. אָז תִּקּוּנִי הוּא כְּלִי, וְהַכְּלִי הוּא לִבְנוֹת בִּשְׁלֵמוּת מָקוֹם, וְלַמָּקוֹם אֲנִי מְחַבֶּרֶת רָצוֹן וְלָרָצוֹן אֲנִי מְחַבֶּרֶת אֶת הַנְּכוֹנָה. וְאֶת הַנְּכוֹנָה אֲנִי לוֹקַחַת לְתוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַנְּשָׁמָה לְהַשְׁלִים וּלְחַבֵּר אֶת הָרָצוֹן הַנָּכוֹן שֶׁנִּקְרָא זִוּוּג.
מַהוּ זִווּג מִשֹּׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה? וּמָה נָכוֹן לָנוּ לָדַעַת שֶׁמְּחַכֶּה בְּכָל תִּקּוּן וְתִּקּוּן לַכְּלִי שֶׁמִּמֶּנּוּ הָאִשָּׁה מְאִירָה בִּגְדֻלָּתָהּ אֶת אוֹר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ? וּמַדּוּעַ מַגִּיעִים עִכּוּבִים בִּמְצִיאַת שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמָה? וּמַדּוּעַ שֶׁמָּצָאתִי אֶת שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי, שֶׁהָיָה חָבוּי בְּתוֹךְ נִשְׁמָתִי, הִסְתַּלֵּק הַשֹּׁרֶשׁ בְּיוֹם בָּהִיר וְנִשְׁאַרְתִּי לְבַד בְּאַלְמְנוּתִי אוֹ בְּחֶסְרוֹנִי אוֹ בַּבְּדִידוּת שֶׁקְָּרָאתִי לָהּ פִּתְאֹם הַיּוֹם לְבַד?
אָז שֹׁרֶשׁ זֶהוּ חִבּוּר שֶׁל נְשָׁמוֹת הַמּוּכָנוֹת לְהָקִים מִבְנֶה יִעוּד וְרָצוֹן מְשֻׁתָּף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וְאָהַבְתָּ וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיִתְקַיֵּם בְּעַם יִשְׂרָאֵל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, אָז תָּמִיד נֹאמַר אָמֵן!
אָז אֵיךְ נֵדַע שֶׁזֶּהוּ הַשֹּׁרֶשׁ? כַּאֲשֶׁר הָרְצוֹנוֹת הוֹפְכִים לִמְשֻׁתָּף אֶחָד הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
אָז אֵיךְ יוֹדְעִים מַהוּ הַתִּקּוּן בְּזוּגִיּוּת? שֶׁכָּל אֶחָד עוֹזֵר לְתַקֵּן חֵלֶק מִמִּדּוֹתָיו בְּתוֹךְ מַעֲרֶכֶת שֶׁל גֶּבֶר וְאִשָּׁה שֶׁהֵם הֲפָכִים שֶׁבָּאִים לְתַקֵּן תִּקּוּן לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. אָז הַיְּלָדִים כֹּה חֲשׁוּבִים, כִּי הֵם הָאוֹר הָאֶמְצָעִי שֶׁבֵּינֵיהֶם הֶחָזָק בְּיוֹתֵר לְקָרֵב בֵּינֵיהֶם.
וְגַם אִם הֵם יַחְלִיטוּ לְנַתֵּק אֶת דַּרְכָּם בְּתִקּוּנָם, לֹא נֶאֱמְרָה הַבְטָחָה שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ בְּכֹל דֶּרֶךְ לִפְגֹשׁ וּלְקָרֵב אֶת הָרָחוֹק, אֶת הַקָּרוֹב שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁהִתְנַתֵּק בְּתִקּוּנָם.
וַאֲנָשִׁים שׁוֹאֲלִים: כֵּיצַד הִגַּעְתְּ לִשְׁלֵמוּת פְּנִימִית, לְפִיּוּס, לִנְגִיעָה בָּרָצוֹן, לְהוֹדוֹת וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַתְּ לְבַד? אָז אֲנִי אוֹמֶרֶת: אֵין לְבַד בָּעוֹלָם הָרוּחָנִי, יֵשׁ תִּקּוּן שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
אָז מַדּוּעַ אַתְּ לְבַד? כִּי אֲנִי מְתַקֶּנֶת אֶת הַכְּלִי שֶׁלִּי מִתִּקּוּנִים קוֹדְמִים, שֶׁהַכְּלִי יוּכַל לְהִתְחַבֵּר אֶל שֹׁרֶשׁ נְשָׁמָה שֶׁאֲסַיֵּם אֶת מְלֶאכֵת הַמִּבְנֶה הַפְּנִימִי שֶׁלִּי. אָז לֹא רָחוֹק וְאַתְּ תִּרְאִי שֶׁתְּקַבְּלִי אֶת זִוּוּגֵךְ, גַּם אִם זֶה יִקַּח לְפָנָיִךְ יָמִים אוֹ שָׁנִים הַכֹּל יִהְיֶה מָהִיר בְּסוֹפוֹ שֶׁל מִדּוֹתַיִךְ לְטוֹבָתֶךְ.
אָז שׁוֹלְחִים סִמָּנִים, תֹּאמְרוּ, בְּדַרְכֵּנוּ, לִרְאוֹת אִם אֲנַחְנוּ מְבָרְרִים נָכוֹן אֶת הָרְצוֹנוֹת שֶׁל זֶה שֶׁיָּבוֹא וְיִהְיֶה הַחִבּוּר הַמְּחַבֵּר לְהִתְקַשְּׁרוּת לְקֶשֶׁר שֶׁנִּקְרָא זִוּוּג מִשֹּׁרֶשׁ נְשָׁמָה.
אַךְ אָסוּר לָנוּ לִבְחֹן עַל-פִּי מִדּוֹת שֶׁל מַחֲשָׁבָה לֹא רְאוּיוֹת, אָסוּר לָנוּ לִבְחֹן עַל-פִּי רֵאוּת שֶׁאֵין בָּהּ קְדֻשָּׁה, אָסוּר לָנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת דִּבְרֵי הַאֲחֵרִים, כִּי הַכֹּל בָּא לוֹמַר: תִּבְחֲנִי מֵהַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא חָכְמַת הַלֵּב, כִּי חָכְמַת הַלֵּב יוֹדַעַת לְהַצְבִּיעַ עַל הַזִּוּוּג הַנָּכוֹן.
וְאִם הָיָה וּרְאִיתֶם בְּדַרְכְּכֶם עֲזִיבָה שֶׁל נְשָׁמָה בִּפְרֵדָה כּוֹאֶבֶת אֲשֶׁר מַשְׁאִירָה מֵאֲחוֹרֶיהָ אַהֲבָה אֲשֶׁר נִקְרֵאת פְּצוּעָה מִגַּעְגּוּעִים, תֵּדְעוּ שֶׁהָיָה תִּקּוּן לַעֲזֹר לַנְּשָׁמָה לְהַגִּיעַ מְיִּעוּד אֶחָד אֶל יִעוּדָהּ הַבָּא. נָכוֹן, בְּיִעוּדָהּ הַבָּא יָכִינוּ אֶת הַנְּשָׁמָה לְהִזְדַּוֵּג בַּשֵּׁנִית בִּשְׁכִינַת הָאֵל.
לְכֹל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה אֲשֶׁר מִתְחַבְּרוֹת – סוֹפָן הוּא לְהַגִּיעַ אֶל תִּקּוּן מְשֻׁתָּף אֶל הִתְחַבְּרוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. אָז אַתְּ תֹּאמְרִי: אֲנִי כְּלִי, וְכָל תַּפְקִידִי הוּא לִמְזֹג מִתּוֹכִי אֶת רְצוֹנוֹת הַפְּנִים אֶל זֶה הַגֶבֶר שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל תַּפְקִידוֹ הוּא לְחַבֵּר אֶל הַכְּלִי שֶׁלִּי אֶת הַיָּדִית שֶׁמִּמֶּנָּה יִשְׁכֹּן שָׁלוֹם וְאִזּוּן בְּתוֹכוֹ. ויִלְמַד הַגֶּבֶר מַהוּ תַּפְקִידוֹ שֶׁל זֶה הַיָּדִית אֲשֶׁר מִתְחַבֶּרֶת אֶל הַכְּלִי שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵרְדוּ הֲבָנוֹת רַבּוֹת.
אָז הָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת: אֲבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֲנִי מוּכָנָה כִּכְלִי לְהִטַּהֵר וּלְהַעֲבִיר אֶת קְדֻשָּׁתְךָ בְּתוֹכִי אֶל זִוּוּג מִשֹּׁרֶשׁ נְשָׁמָה, שֶׁיִּתְעַבְּרוּ בִּי נִשְׁמוֹת צַדִּיקִים אֲשֶׁר בְּמִּיתָתָם חַיִּים, וְעָלַי לוֹמַר: הַיּוֹם הֵבַנְתִּי שֶׁשֹּׁרֶשׁ נְשָׁמָה הוּא תִּקּוּן שֶׁל כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה לְהַגִּיעַ וְלִשְׁאֹף בְּתִקּוּנָהּ.
אָז אֵיךְ נֵדַע אִם הִגַּעְנוּ אֶל יִעוּדֵנוּ בְּזוּגִיּוּת?
כַּאֲשֶׁר מַעֲמִידִים אֶת הָרָצוֹן הָאֱלֹקִי בַּהִתְקָרְבוּת בֵּינִי לְבֵינְךָ, בֵּינְךָ וּבֵינִי וּבְאַהֲבָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּל גֶּבֶר וְכָל אִשָּׁה יִמְצְאוּ אֶת זִוּוּגָם. לָכֵן נִתְּנוּ לָנוּ, תֹּאמְרוּ, תִּקּוּנִים רַבִּים לְתַקֵּן חֲסָרִים גְּדוֹלִים, וְנִתְּנוּ לָנוּ אַהֲבוֹת גְּדוֹלוֹת בְּיָמִים קְצָרִים אוֹ יָמִים קְצָרִים בְּאַהֲבוֹת נִכְזָבוֹת, וְקִבַּלְנוּ לִשְׁאֹף אֶל אַהֲבָה אֲמִתִּית אֲשֶׁר מִמֶּנָּה תָּמִיד נֹאמַר: חָפְצָה נִשְׁמָתִי לִרְאוֹת וּלְקַבֵּל אֶת שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי. אָז בְּכָל יוֹם יֵשׁ מַסָּע לְחַפֵּשׂ אֶת הָאַהֲבָה הַנְּכוֹנָה שֶׁתִּתְחַבֵּר מִשֹּׁרֶשׁ נְשָׁמָה. אָז בְּוַדַּאי תֹּאמְרוּ: חִפַּשְׂתִּי אֶת שֶׁאַהֲבָה נַפְשִׁי, חִפַּשְׂתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, אֲבָל תָּמִיד תֹּאמְרוּ: תּוֹדָה עַל הָרָצוֹן שֶׁמִתְעוֹרֵר בָּנוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הָאַהֲבָה הָאֲמִתִּית. אָז מָחָר בְּוַדַּאי תֹּאמְרִי: זִוּוּגִי מֵאִיר לִי מִשֹּׁרֶשׁ נְשָׁמָה, אָז אֲנִי מוּכָנָה לִהְיוֹת כְּלִי הַמֵּאִיר בְּתוֹכִי לְקַבָּלָה אַחַת שֶׁבָּהּ אֹמַר: אֲנִי מְאִירָה חֲסָדִים קְטַנִּים מִכְּלִי הַנְּשָׁמָה אָמֵן וְאָמֵן!
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה מח’


מנהל

artgra


See All Posts

Related Posts

WhatsApp chat
דילוג לתוכן