ניצחתי ואנצח

עצבות – קליפות הפרי

מוֹדָה אֲנִי עַל הָאֱמֶת וְדוֹבֶרֶת אֱמֶת בְּלִבִּי, וְהָאֱמֶת לְהִתְרַחֵק מִמָּקוֹם שֶׁקָּרָאתִי לוֹ קְלִפּוֹת הַפְּרִי. וְיָצָאתִי לְטַפֵּל בַּפֶּצַע הַפְּנִימִי הַכּוֹאֵב, וּלְטַפֵּל זֶה לְהָבִין מֵהֵיכָן מַגִּיעָה הַהַשְׁלָכָה שֶׁנִּקְרֵאת עַצְבוּת.
כִּי הָעַצְבוּת מַרְחִיקָה אֶת הָאֱמֶת, וְלָכֵן אָמַרְתִּי: מוֹדָה אֲנִי עַל הָאֱמֶת לְהִתְרַחֵק מִכָּל מָה שֶׁעָצוּב וְהָיָה רָחוֹק בְּמַסָּעִי אֶל הָרָצוֹן.
אָז יָצָאתִי רַק לְהִסְתַּכֵּל, לְהָבִין שֶׁתְּחִלָּתָהּ שֶׁל דֶּרֶךְ הִיא בְּהֲבָנָתָהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ, וְהִסְתַּכְּלוּתָהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ הִיא בָּרָצוֹן לְקַבֵּל שֶׁזּוֹהִי הַדֶּרֶךְ. יַלְדָּה, אַתְּ בְּוַדַּאי הֵבַנְתְּ שֶׁהַדֶּרֶךְ הִיא הַתִּקּוּן שֶׁלָּךְ, אָז אַל תִּתְנַגְּדִי לַקְּשָׁיִים שֶׁבָּאִים וְרוֹצִים לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעוֹת שֶׁל עַצְבוּת בְּדַרְכֵּךְ. וַהֲרֵי אָמַרְנוּ שֶׁיֵּשׁ שְׁכִינָה פְּנִימִית שֶׁמְּאִירָה מִכָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה. הָאִם הַשְּׁכִינָה מְסַמֶּלֶת אֶת הַפְּרִי?
אָז יָדַעְתִּי שֶׁהָעַצְבוּת מַרְחִיקָה אֶת הַשְּׁכִינָה אֶל גָּלוּת פְּנִימִית, שֶׁמִּתְגַּלָּה גַּם כְּשֶׁאֲנִי עוֹשָׂה טוֹב לַאֲחֵרִים.
אָז יֵשׁ דֶּרֶךְ, וּמָה מְיֻחָד בָּהּ? שֶׁהִיא מְקָרֶבֶת אוֹתִי אֶל עַצְמִי, כִּי כָּל הַתִּקּוּן שֶׁאֲנִי מְתַקֶּנֶת בַּדֶּרֶךְ הוּא בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי.
אָז הָעַצְבוּת מַרְחִיקָה מִן הָאֱמֶת, כִּי הָעַצְבוּת מְדַבֶּרֶת לֹא בְּשֵׁם עַצְמִי אֶלָּא בְּשֵׁם הַכְּאֵב שֶׁמַּגִּיעַ מֵאוֹתָם תַּהֲלִיכִים שֶׁבִּקַּרְתִּי בָּהֶם.
אָז הַיּוֹם, אָז מָחָר, אֲנִי אֲקַבֵּל אֶת עַצְמִי וְאֹמַר: אַתְּ מוֹדָה עַל הָאֱמֶת שֶׁמִּמֶּנָּה אַתְּ מִתְחַבֶּרֶת לַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה. וְהַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מְחַבֶּרֶת אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּךְ אֶל הַפְּרִי שֶׁרָצִית לִטְעֹם וּלְהָבִין מָהוּ סוֹד הָעוֹלָם הַבָּא. וְכַאֲשֶׁר כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁלָּךְ מְאִירוֹת בִּקְדֻשָּׁתָם, אָז תְּסַפְּרִי וְתֹאמְרִי: אֲנִי יוֹדַעַת הַכֹּל עַל עַצְמִי, וּלְעוֹלָם לֹא תֹּאמְרִי: לֹא יָדַעְתִּי לְסַפֵּר עַל עַצְמִי. אָז לָמָה אַתְּ מְחַכָּה שֶׁאֲחֵרִים יֹאמְרוּ לָךְ שֶׁיֵּשׁ בָּךְ פְּרִי מוּאָר בִּקְדֻשָּׁה?
אָז הַיּוֹם אַתְּ מִתְעַטֶּפֶת בָּרָצוֹן לְהַכִּיר תּוֹדָה לְעַצְמֵךְ עַל מָה שֶׁאַתְּ מְסֻגֶּלֶת, עַל מָה שֶׁלָּקַחְתְּ, עַל מָה שֶׁקָּשֶׁה לָךְ, עַל מָה שֶׁלֹּא בַּהֲבָנָה, כִּי אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאַתְּ מַמְשִׁיכָה, אַתְּ מַמְשִׁיכָה בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּחַרְתְּ, וְהַכֹּל שִׁעוּר אֶחָד בַּיּוֹם שֶׁהֵבַנְתְּ שֶׁאַתְּ צְרִיכָה רַק לְהִתְחַבֵּר אֶל עַצְמֵךְ. כִּי בַּיּוֹם שֶׁהִתְחַבַּרְתְּ לְעַצְמֵךְ אָז אַתְּ דּוֹבֶרֶת אֱמֶת בִּלְבָבֵךְ. וְכָל הַשָּׁנִים שֶׁלֹּא הֵבַנְתְּ שֶׁהָעַצְבוּת הִיא מַרְחִיקָה, נָכוֹן שֶׁלֹּא תְּטַפְּלִי וְתַחְבְּשִׁי אֶת הַפֶּצַע הַפְּנִימִי. אָז כָּל הַמַּכְאוֹבִים שֶׁכָּאַבְנוּ הֵם לְהָבִין שֶׁצָּרִיךְ לְטַפֵּל בַּפֶּצַע הַפְּנִימִי. נָכוֹן, אָז קַל יִהְיֶה לְקַלֵּף אֶת קְלִפּוֹת הַפְּרִי, כִּי לְטַפֵּל בַּקְּלִפָּה צָרִיךְ לִשְׁאֹף וּלְהִתְקַדֵּשׁ וּלְהַשְׁלִים הַשְׁלָמָה עִם הַנְּשָׁמָה.
אָז אֵין לִי עַצְבוּת יוֹתֵר. בִּמְקוֹמָהּ יֵשׁ הַדְרַת קֹדֶשׁ, כִּי כָּל מַעֲשַׂי הֵם בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. אָז קָרָאתִי לְעַצְמִי בְּשֵׁם חָדָשׁ, בְּשֵׁם שֶׁמֵּאִיר לִי אֶת הַדֶּרֶךְ בְּתוֹבָנוֹת מְאִירוֹת בִּקְדֻשָּׁה. וּשְׁמִי הוּא פְּרִי הַמִּתְחַדֵּשׁ בְּכָל מַעֲשַׂי וּבְכָל נְגִיעָה וּנְגִיעָה בְּאַלְפֵי רְצוֹנוֹתַי. כִּי עַד שֶׁנַּגִּיעַ לָרָצוֹן נִגַּע בְּאַלְפֵי רְצוֹנוֹת, עַד שֶׁנַּבְדִיל מָהוּ הַנָּכוֹן נִגַּע בְּאַלְפֵי הִתְרַחֲקוּיוֹת, וְעַד שֶׁנָּבִין מָהִי אַהֲבָה אֲמִתִּית נֶחְוֶה אַהֲבוֹת שֶׁלֹּא מְדַבְּרוֹת, וְאָז נֹאמַר: עַכְשָׁיו אַתְּ לֹא בּוֹכָה יוֹתֵר כִּי אַתְּ חֲזָקָה, אַתְּ יוֹדַעַת, אַתְּ שׁוֹמַעַת הֵיטֵב וְנָכוֹן אֶת עַצְמֵךְ.
אָז הִרְחַקְתִּי אֶת הָעַצְבוּת, כִּי אֲנִי מוֹדָה עַל הָאֱמֶת, עַל הַקַּיָּם, הַנָּכוֹן וְהַמִּתְקַיֵּם בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע בְּחַיַּי. אָז אִם הָעַצְבוּת בָּאָה, אֲנִי מִיָּד אֲשַׁחְרֵר אוֹתָה וְאֹמַר: אֵין מָקוֹם שֶׁתִּכַּנְסִי, כִּי הַמָּקוֹם שַׁיָּךְ לַחָלָל הַפָּנוּי בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אָז הָלְכָה הָעַצְבוּת וְנִשְׁאָרָה הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה.
אָז אֲנִי עוֹבֶדֶת הַיּוֹם לְהָבִין שֶׁהַכֹּל נָכוֹן, וְהַנָּכוֹן הוּא אִם אֲנִי רוֹצָה וּמוּכָנָה לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי גָּדוֹל בְּחַיַּי, כִּי כָּל הַשִּׁנּוּיִים שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה, הֵם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר רַק לְטוֹבָתִי, כִּי הֵבַנְתִּי שֶׁהַפִּיּוּס שֶׁלִּי הוּא עִם עַצְמִי. אָז שָׁלוֹם לָךְ, מוֹדָה עַל הַכֹּל, וְיֵשׁ פְּרִי וְהוּא מָתוֹק, כַּאֲשֶׁר חִבַּרְתְּ רָצוֹן אֶחָד שֶׁבּוֹ אָמַרְתְּ: הַכֹּל הוּא לְהַתְחִיל בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה, כִּי הַכֹּל מִסְתַּתֵּר וּמַסְתִיר נְקֻדָּה טוֹבָה, אָמֵן וְאָמֵן!
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה נב’


מנהל

artgra


See All Posts

Related Posts

WhatsApp chat
דילוג לתוכן