בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט וּבְעִקָּר עִם עַצְמִי וּבַעֲבוֹדָה פְּנִימִית שֶׁל מוּדָעוּת אֲנִי זוֹכָה לְהָסִיר אֶת הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנִית מֵהַפְּרִי. אֲנִי זוֹכָה לְהַגִּיעַ אֶל מָה שֶׁהִסְתַּתֵּר וּמִתְגַּלֶּה בִּפְנִים וְטָמוּן בְּתוֹכִי, וּמָה שֶׁבְּתוֹכִי יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה בִּבְחִינַת פֶּלֶא.
לֹא הָיִיתִי מַאֲמִינָה שֶׁאֲנִי אַצְלִיחַ לְהַגִּיעַ בְּאֵלּוּ הַיָּמִים לְבֵרוּר, לִבְדִיקָה עַצְמִית, וּלְגַלּוֹת בְּתוֹכִי אֶת מְקוֹר כָּל הָרָצוֹן הַמֵּאִיר, וּלְהַגִּיעַ אֶל זֶה הַפֶּלֶא שֶׁבְּתוֹכִי שֶׁקָּרָאתִי לוֹ: אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.
וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הָרְצוֹנוֹת אֶל דְּבֵקוּת חִיּוּת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, וְהִרְגַּשְׁתִּי כֵּיצַד כָּל מְחִיצוֹת הַדִּמְיוֹן אֲשֶׁר עָמְדוּ בֵּינִי לְבֵין הַמֶּלֶךְ – לֹא הָיוּ.
אֵיךְ הָפַכְתִּי לִהְיוֹת בַּת חוֹרִין? אֵיךְ הֵבַנְתִּי שֶׁבְּתוֹכִי יֵשׁ גְּאֻלָּה וּדְבֵקוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְגִלּוּי מֶלֶךְ יָחִיד אֵל חֵי הָעוֹלָמִים. אָז מָה עָשִׂיתִי?
עָשִׂיתִי עֲבוֹדָה פְּנִימִית לָקַחְתִּי אֶת הַנִּסָּיוֹן רֶגַע לִפְנֵי הַקֵּץ וְהִתְחַלְתִּי לִקְבֹּעַ סֵדֶר חָדָשׁ אֶל חַיַּי.
הִתְחַלְתִּי לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן כָּל הָרְצוֹנוֹת, וְאָז נִפְתַּח הַצִּנּוֹר לְעֵת גִּלּוּי הַתַּעֲנוּג הָעֶלְיוֹן. וְאָז רָאִיתִי אֶת מָה שֶׁאֲחֵרִים לֹא רוֹאִים – אֶת הֶבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.
וְהִרְגַּשְׁתִּי כֵּיצַד תַּהֲלִיךְ הַגִּלּוּי מְחַיֶּה אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי, אֶת הַהַרְגָּשָׁה וְהַדִּבּוּר, שֶׁזֶּה הָרוּחַ.
וְהִרְגַּשְׁתִּי כֵּיצַד הַמַּחֲשָׁבָה וְהַדַּעַת, שֶׁזֶּה הַנְּשָׁמָה, דְּבֵקִים בַּצַּדִּיק.
הֵבַנְתִּי אֵיךְ הָרָצוֹן מִשְׁתַּנֶּה, שֶׁזֶּה הַחַיָּה, וְאֵיךְ הַתַּעֲנוּג – זֶה הַיְּחִידָה. וְאֵיךְ אֲנִי זוֹכָה לָאוֹר הַמֻּשְׁפָּע.
מִי יָכוֹל לְהָבִין אֶת כָּל הַהִתְקַדְּשׁוּת בַּנֶּפֶשׁ, בָּרוּחַ, בַּחַיָּה וּבַיְּחִידָה?
מִי יָכוֹל לְהָבִין כֵּיצַד עָבַרְתִּי תַּהֲלִיךְ שֶׁל שִׁחְרוּר הַנְּשָׁמָה וְהַשֶּׂכֶל מִכָּל תְּלוּת, כֵּיצַד הִשְׁתַּחְרַרְתִּי מִכֹּחַ הַמְּדַמֶּה?
הַיּוֹם אֲנִי פֶּלֶא! אֲנִי פֶּלֶא! אֲנִי פֶּלֶא, פֶּלֶא! שֶׁיּוֹדַעַת אֶת חֲשִׁיבוּת הַלֵּב, כִּי תְּפִלָּה הִיא הַלֵּב הִיא הַשְּׁכִינָה. וְעָשִׂיתִי עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב עַד שֶׁהַלֵּב מִתְלַהֵב.
עָשִׂיתִי עֲבוֹדָה עַד שֶׁאֲנִי מַרְגִּישָׁה גַּעֲגוּעִים אֶל הַמֶּלֶךְ.
וְהֵבַנְתִּי מָה תַּכְלִיתָהּ שֶׁל הַתְּפִלָּה – לְחַבֵּר מֵחָדָשׁ אֶת הָאוֹר הַכְּלָלִי עִם הָאוֹר הַפְּרָטִי, עִם הַשְּׁכִינָה.
מָה עָשִׂית? סַפְּרִי…
עָשִׂיתִי הַכְנָעַת הַלֵּב, עָשִׂיתִי טָהֳרַת כָּל הָאֵבָרִים וְתִקַּנְתִּי אֶת כָּל כּוֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁכֻּלָּם יַעַבְדוּ בְּאוֹר הַבּוֹרֵא.
הַיּוֹם אֲנִי מְבִינָה שֶׁאֵין הֲנָאָה מִתַּאֲווֹת אֲשֶׁר בָּאוֹת מִגַּשְׁמִיּוּת.
הַיּוֹם אֲנִי מְבִינָה מַהִי רְפוּאָה טִבְעִית! שֶׁנִּקְרֵאת רְפוּאָה רוּחָנִית עַל יְדֵי תּוֹרָה וֶאֱמוּנָה לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְצָעַקְתִּי בְּבֶכִי מַמָּשׁ. רַק הַיּוֹם הֵבַנְתִּי מַדּוּעַ הַגּוּף מַחֲלִישׁ אֶת הַנְּשָׁמָה, כִּי הַנְּשָׁמָה לְעִתִּים מַעֲמִיסָה עַל הַגּוּף וּמְתִישָׁה אוֹתוֹ בִּתְבִיעוֹתֶיהָ. וְכַאֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה וְהַגּוּף בְּשָׁלוֹם, בְּרָצוֹן אֶחָד, אָז אֶפְשָׁר לְהַגִּיד – בְּרֵאשִׁית בָּרָא בְּרִיאוּת שֶׁל בְּרֵאשִׁית. וְהֵבַנְתִּי: חוֹר קָטָן בַּגּוּף הוּא חוֹר גָּדוֹל בַּנְּשָׁמָה.
וַאֲנִי פֶּלֶא, כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְכָל הַדְּבֵקוּת לְקַבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם.
אָז הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא מִדַּת הַנֶּאֱמָנוּת. כִּי הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא פֶּלֶא. פְּנִימִיּוּת נִשְׁמָתִי עִם הַבּוֹרֵא.
מִי יָבִין ? מִי יֵדַע?
אָז הַיּוֹם, הֵיכָן שֶׁמָּצוּי רְצוֹנִי – שָׁם אֲנִי נִמְצֵאת עִם רְצוֹן הַבּוֹרֵא.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי פֶּלֶא לִפְנֵי שֶׁאֲנִי אֹמַר אֲנִי חִדּוּשׁ נִפְלָא, אָמֵן וְאָמֵן.
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה רפט'
