חומות- חלק ג'
אֲנִי מוּכָן לְהַתְחִיל לֶאֱהֹב, כָּךְ אָמַרְתִּי בָּרֶגַע שֶׁהֵסַרְתִּי אֶת חוֹמַת הָרֶגֶשׁ, וְאָמַרְתִּי: אֲנִי מוּכָן לָגַעַת וּלְנַסּוֹת לָגַעַת בְּכָל מָה שֶׁמֵּצִיף בִּי רְגָשׁוֹת.
אֲנִי לֹא פּוֹחֵד יוֹתֵר מִלְּהַרְגִּישׁ, וַאֲנִי אוֹמֵר: מָה שֶׁרָגִישׁ הוּא מַרְגִּישׁ תְּחוּשָׁה נִפְלָאָה וַחֲדָשָׁה בְּתוֹכִי.
הָיוּ פְּעָמִים שֶׁבָּרַחְתִּי מִלֶּאֱהֹב אֶת עַצְמִי, כִּי הָיִיתִי עָסוּק בְּבִקֹּרֶת עַד כַּמָּה הָיִיתִי מוּכָן לְשַׁנּוֹת וּלְהִשְׁתַּנּוֹת בְּשִׁנּוּי שֶׁיַּתְאִים לַאֲחֵרִים.
מָאַסְתִּי בְּכָל מָה שֶׁהִכְנַסְתִּי וְלֹא הָיָה נָכוֹן בְּתוֹכִי. אֲנִי מוּכָן לְהַתְחִיל לֶאֱהֹב. לֶאֱהֹב אֶת מִי שֶׁאֲנִי כִּבְרִיאָה חֲדָשָׁה, לֶאֱהֹב וְלִמְצֹא בְּתוֹכִי נְקוּדוֹת טוֹבוֹת וְלִקְרֹא לָהֶם: אֲזַמְּרָה.
"עָשִׂיתִי שִׁנּוּי", צָעַקְתִּי, לָמַדְתִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּתוֹכִי נְקוּדוֹת טוֹבוֹת כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וּמָצָאתִי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכִי הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי וְשֶׁאוֹתָם גִּלִּיתִי בַּיּוֹם שֶׁהִתְחַלְתִּי לְהַתְחִיל לֶאֱהֹב מִתּוֹךְ הַמּוּכָנוּת. אָז לָמַדְתִּי: מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ הוּא אוֹהֵב אֶת כָּל מָה שֶׁבָּרָא לְמַעֲנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
הוּא בָּרָא לִי עוֹלָם שָׁלֵם וְנָתַן לִי אֶת הַזְּכוּת לְנַתֵּב וּלְהָאִיר וּלְשַׂמֵּחַ אֶת חַיַּי בְּזֶה הָעוֹלָם, וְלֹא תָּמִיד הָעוֹלָם הִתְאִים לִי, כִּי לִפְעָמִים רָצִיתִי שֶׁמָּה שֶׁיַּתְאִים לִי הוּא יִהְיֶה בְּהֶתְאֵם לְמָה שֶׁהַחוֹמָה שֶׁעִצְבָה בְּשֶׁקֶר אֶת דְּמוּתִי. וְהַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ לְהַתְחִיל לֶאֱהֹב אֶת כָּל מָה שֶׁנִּמְצָא מִסְּבִיבִי, לֶאֱהֹב אֶת זֶה, לֶאֱהֹב כָּל מָה שֶׁנִּבְרָא בַּבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא אוֹר הַבּוֹרֵא וְלוֹמַר: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אַהֲבָה בְּתוֹכִי. נָגַעְתִּי בָּרֶגֶשׁ, וְהָרֶגֶשׁ נָגַע בְּתוֹכִי וְאָמַר לִי: מֻתָּר לְךָ לֶאֱהֹב, אִם תֹּאהַב אֶת עַצְמְךָ הָעוֹלָם יִשְׁתַּנֶּה וִישַׁנֶּה וְיִשְׁתַּנֶּה לְמַעֲנְךָ, כִּי הָעוֹלָם שֶׁאַתָּה אוֹהֵב הוּא אַחֵר מֵהָעוֹלָם שֶׁאַתָּה מִסְתַּגֵּר. אָז תִּלְמַד לֶאֱהֹב יוֹתֵר, וְאָז תִּרְאֶה אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִצְבָּע בְּאַהֲבָה אַחַת, וְתִקְרָא לָהּ "אַהֲבַת אֱמֶת". אָמֵן וְאָמֵן.
