דרגה ומדרגה
יצחק ישראל שמרון

אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּעוֹלָם שֶׁנִּקְרָא עֲשִׂיָּה, וְכָל פְּעוּלַת הַתִּקּוּן שֶׁל הָאָדָם הִיא בְּאֶמְצָעוּת הָעֲשִׂיָּה. וְהָעוֹלָם הַזֶּה, הִתְנַהֲלוּתוֹ מִתְנַהֶלֶת עַל-פִּי זְמַנִּים. וְ
הַזְּמָן הוּא תַּכְתִּיבוֹ שֶׁל הָאָדָם, כִּי הָאָדָם קָבַע נוֹרְמָה שֶׁל זְמַנִּים. וּבָעוֹלָם הָרוּחָנִי זֶה לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן, וְהַהִסְתַּכְּלוּת אֶל הַזְּמָן שֶׁלָּנוּ מִלְּמַעְלָה הִיא בְּהֶתְאֵם לְדַרְגָּה וּמַדְרֵגָה.

דַּרְגָּה זֶה מָקוֹם שֶׁבּוֹ עוֹמֵדת כָּל מְתַקֵּנת מִבְּחִינָה שֶׁל הִתְפַּתְּחוּת רוּחָנִית, וְאִם יֵשׁ בָּהּ הַכֹּחַ לַעֲלוֹת מַדְרֵגָה אָז הִיא עוֹלָה בַּהִתְפַּתְּחוּת הָרוּחָנִית.
וְכָל מַדְרֵגָה הִיא עֲלִיָּה וְהִיא דּוֹרֶשֶׁת מַאֲמָץ וִיגִיעוֹת רַבּוֹת, וְכַאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְהַעֲמִיד רָצוֹן שֶׁרָחוֹק מֵהַהַשָּׂגָה,
אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲפִים לְהַגִּיעַ אֶל הָרָצוֹן בַּעֲלִיָּה שֶׁל דַּרְגָּה וַהֲבָנָה רוּחָנִית.
כָּל רָצוֹן יֵשׁ בּוֹ קֹשִׁי לְהַשָּׂגָה, וְצָרִיךְ לְהָבִין שֶׁרָצוֹן יֵשׁ בּוֹ יְכֹלֶת לָתֵת בִּטּוּי שֶׁל אֹשֶׁר פְּנִימִי, וְלָכֵן נֹאמַר: שֶׁנָּגַעְתִּי בָּרָצוֹן, נָגַעְתִּי בַּהַשָּׂגָה.

וְכָל יוֹם, גַּם אִם אֲנַחְנוּ לֹא רוֹאִים, אָנוּ עוֹלִים מַדְרֵגוֹת, וְאָז יֵשׁ לָנוּ הַיּוֹם הֲבָנָה שֶׁדַּרְגָּה הִיא הִתְפַּתְּחוּת רוּחָנִית.
מַדְרֵגָה זֶה מָקוֹם בּוֹ אֲנִי שׁוֹאֶפֶת לְהַגִּיעַ לְיוֹתֵר הֶשֵּׂגִים רוּחָנִיִּים, וּכְכָל שֶׁגָּבוֹהַּ אֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת נִסִּים גְּלוּיִים הַנִּמְשָׁכִים מֵהֶאָרַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

הַצַּדִּיק – יֵשׁ בְּכוֹחוֹ לַעֲשׂוֹת לָנוּ בְּדַרְכֵּנוּ מֵעֵין פְּתָחִים בְּעֵת רָצוֹן בַּהֲבָנָתֵנוּ וּבְאַהֲבָתֵנוּ, נִסִּים גְּלוּיִים,
אֲבָל אִם לֹא נִהְיֶה בְּדַרְגָּה וּבְמַדְרֵגָה, לֹא נוּכַל לִרְאוֹת.
פֶּתַח נִקְרָא בָּעוֹלָם שֶׁלָּנוּ עֵת רָצוֹן אוֹ שְׁעַת רָצוֹן, וּכְכָל שֶׁנַּעֲלֶה מַדְרֵגוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר, כָּךְ גַּם נוּכַל לִרְאוֹת טוֹב יוֹתֵר מַהוּ יִעוּדֵנוּ.

כַּאֲשֶׁר אוֹמְרִים לְאָדָם: יֵשׁ לְךָ עִכּוּב, אוֹמְרִים: אַתָּה נִמְצָא בְּאוֹתָהּ מַדְרֵגָה עַד שֶׁתַּעֲלֶה בְּהַדְרָגָה בַּמִּדּוֹת הָרוּחָנִיּוֹת שֶׁלְּךָ.
אָדָם יָכוֹל לָשֶׁבֶת שָׁנִים בְּאוֹתָהּ מַדְרֵגָה עַד אֲשֶׁר יָבוֹא מָה שֶׁיָּבוֹא לְעוֹרְרוֹ לַעֲלוֹת מַדְרֵגָה נוֹסֶפֶת,
וְהַכֹּל תָּלוּי בַּיְּכֹלֶת שֶׁל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי וּלְהָבִין שֶׁצִּמְצוּם זֶה תִּקּוּן וְהַשָּׂגָה שֶׁל כָּל מַדְרֵגָה אֶל הָרָצוֹן, אָמֵן וְאָמֵן!

לשיעורים נוספים