אָחֲזָה בִּי מֵעֵין שִׂמְחָה שֶׁבְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁנִּקְרָאִים עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה אֲשֶׁר הָאָדָם עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן עִם מַעֲשָׂיו בַּכְּלָלִי וְהַפְּרָטִי, קַל יוֹתֵר לָתֵת חֶשְׁבּוֹן בַּכְּלָלִי. וְלָרֹב קַל לוֹמַר, גַּם אִם זֶה בְּקֹשִׁי רַב: טָעִיתִי, אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה.
וּמָצָאתִי אֶת עַצְמִי מְבַקֶּשֶׁת תְּשׁוּבוֹת מֵרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְכָךְ בְּפִי הָיָה לְסַפֵּר לְאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עַל אוֹתוֹ חֵלֶק שֶׁמָּצוּי בְּתוֹכִי וְיֵשׁ בּוֹ פַּעַר שֶׁבִּרְצוֹנִי לְהָבִין: הָאִם אֶמְצָא אֶת הַשֶּׁקֶט הַפְּנִימִי? מָה הוּא שֶׁקֶט שֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים? הָאִם זֶה שֶׁקֶט חִיצוֹנִי? אוֹ שֶׁקֶט שְׁמֵימִי? וּמַדּוּעַ קָשֶׁה לִי לְהַגִּיעַ אֶל הַשֶּׁקֶט? כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שָׁלוֹם לַשֶּׁקֶט, מִיָּד בַּעַל הַדָּבָר, הַיֵּצֶר הָרַע, נוֹקֵשׁ בְּדֶלֶת נִשְׁמָתִי: "תִּפְתְּחִי", "לֹא רוֹצָה". וְשָׁאַלְתִּי אֶת הַשְּׁאֵלָה, וְעוֹד הוֹסַפְתִּי לִשְׁאֹל: הָאִם הַשֶּׁקֶט מַגִּיעַ מֵהַשְׁלָמָה שֶׁאֲנִי מַשְׁלִימָה בֵּין הָרְגָשׁוֹת שֶׁלִּי וַאֲנָשִׁים כְּהוֹרַי, שֶׁסִּפְּרוּ לִי דֶּרֶךְ סִפּוּר חַיֵּיהֶם עַל כַּעַס, אַכְזָבָה, שִׂנְאָה וְרִגְשׁוֹת אָשָׁם? כֵּיצַד, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִשְׁתַּחְרְרִים אֵלּוּ הָרְגָשׁוֹת הַמְּעֹרָבִים בִּי כַּחֲבָלִים? וְאֵיךְ אֲנִי מְנַתֶּקֶת אוֹתָם? כִּי צִיַּרְתִּי בְּדִמְיוֹנִי אֶת כָּל הַמְּעֹרָבִים כְּחֶבֶל הַטַּבּוּר הַכָּרוּךְ סְבִיבִי.
וּבַיּוֹם שֶׁאֲנִי אֲנַתֵּק הַחֶבֶל, יִוָּצֵר קֶרַע בְּנִשְׁמָתִי, וּוַדַּאי זֶה יַקְשֶׁה עָלַי אֶת הַתִּפְקוּד הַיּוֹמִי.
מִיָּד שָׁמַעְתִּי קוֹל מְפֻיָּס מִתּוֹכִי, וְהַקּוֹל שֶׁנִּשְׁמַע הַיּוֹם, יָדַעְתִּי, זֶה "מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי". כְּדֵי לָדַעַת וְלָגַעַת בַּתְּשׁוּבוֹת צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּמָקוֹם פְּנִימִי שֶׁל פִּיּוּס עִם עַצְמִי וְלֹא בְּמָקוֹם שֶׁל כַּעַס עַל עַצְמִי. כָּל הַחַיִּים הֶאֱשַׁמְתִּי אֶת עַצְמִי: בִּגְלָלֵךְ זֶה קָרָה, אִם הָיִית עוֹשָׂה כָּכָה זֶה לֹא הָיָה קוֹרֶה. חֲבָל שֶׁעָשִׂית. וּמָצָאתִי עֲקֵבוֹת שֶׁל חֲבָל לְאֹרֶךְ כָּל הַשָּׁנִים. בְּעוֹדִי מִסְתַּכֶּלֶת עַל הַשָּׁמַיִם וּבוֹכָה לְאָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֲנִי אוֹמֶרֶת בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה: אַבָּא, שֶׁאֶזְכֶּה לִסְלִיחָה וְשָׁלוֹם בְּתוֹכִי, כֵּן, אַבָּא, שֶׁאֶזְכֶּה לִסְלִיחָה וְשָׁלוֹם בְּתוֹכִי.
וּבְעוֹדִי מְנַגֶּבֶת אֶת דִּמְעוֹתַי, שָׁמַעְתִּי אֶת בַּת הַקּוֹל מְצַיֶּרֶת לִי אֶת הַתְּשׁוּבוֹת דֶּרֶךְ הַלֵּב שֶׁלִּי. זֶה הַלֵּב שֶׁל הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה שֶׁתָּמִיד בִּקְּשָׁה לְהָבִין אֶת הָאֱמֶת בָּעוֹלָם. הַיַּלְדָּה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא סָלְחָה לְעַצְמָהּ, וְכָל מָה שֶׁקָּרָה לְהוֹרֶיהָ, לִילָדֶיהָ אוֹ לְכָל מִי שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת, מִיָּד אָמְרָה: זֶה הָיָה בְּאַחֲרָיוּתִי. וְזָכִיתִי לִמְעַט נַחַת, וּמִיָּד הַלֵּב שֶׁלִּי צִיֵּר לִי הַתְּשׁוּבוֹת. וְכָךְ אָמַר הַלֵּב שֶׁלִּי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: יַלְדָּתִי, אֲהוּבָתִי, מֵהַיּוֹם אֲנִי אֲצַיֵּר לָךְ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּךְ, אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּלְכוּ בְּדַרְכֵּךְ, אַךְ אַתְּ צְרִיכָה לִלְמֹד יַלְדָּתִי שֶׁהַסְּלִיחָה – מַעֲלָתָהּ עֶלְיוֹנָה בַּקְּדֻשָּׁה, תִּלְמְדִי לְוַתֵּר לְעַצְמֵךְ וְאָז תּוּכְלִי לְוַתֵּר לָאֲחֵרִים. תִּלְמְדִי לְהַקְשִׁיב לָךְ, וְתַקְשִׁיבִי לָאוֹהֲבִים. כְּשֶׁאַתְּ מִתְגַּעְגַּעַת אֶל עַצְמֵךְ, אַתְּ מַרְאָה הִתְרַחֲקוּת מֵאֲחֵרִים. זֶה לֹא בֶּאֱמֶת שֶׁאַתְּ מִתְרַחֶקֶת, כִּי אַתְּ מִתְגַּעְגַּעַת לְמַגָּע וּלְמִלָּה שֶׁמַּתְחִילָה מֵהַיַּלְדּוּת, מֵאֵם וּמֵאָב.
בֹּקֶר טוֹב יַלְדָּתִי, גַּם אִם הָעוֹלָם מַפְחִיד, יֵשׁ לָךְ מָקוֹם שֶׁתּוּכְלִי לְהִכָּנֵס אֵלָיו וְלִהְיוֹת בְּטוּחָה, וְהַמָּקוֹם נִקְרָא: אַהֲבָה שֶׁל אֵם וְאָב. וְלֹא צָרִיךְ בִּשְׁבִיל הָאַהֲבָה הַזּוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר, תִּהְיִי אַתְּ אֵיךְ שֶׁאַתְּ.
וּבְעוֹדִי שׁוֹמַעַת אֶת הַדְּבָרִים, הִמְשִׁיךְ הַלֵּב שֶׁלִּי לְצַיֵּר לִי עַל גֹּדֶל הָאֱמוּנָה וְאָמַר: רַק הָאֱמוּנָה יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת מֵהַפַּעַר, שֶׁהָלַךְ וְגָדַל עִם הַשָּׁנִים, גֶּשֶׁר, כִּי הָאֱמוּנָה אָמְרָה: יֵשׁ תִּקּוּנִים שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹקְחִים וְהֵם לוֹקְחִים.
אָז שָׁאַלְתִּי אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי: אֵיךְ מְנַתְּקִים אֶת אוֹתָם כְּבָלִים שֶׁל רְגָשׁוֹת מְעֹרָבִים? וְהַלֵּב אָמַר: אֲנִי אֲצַיֵּר לָךְ בְּכָל דֶּרֶךְ שֶׁתֵּלְכִי אֱמוּנָה גְּדוֹלָה בְּעַצְמֵךְ, כִּי תָּמִיד כְּשֶׁאַתְּ עוֹמֶדֶת מוּל אֲנָשִׁים שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת, אַתְּ מַקְטִינָה אֶת עַצְמֵךְ וּמְפַחֶדֶת לִגְדֹּל. אָז תַּעַמְדִי מוּלָם וְתִרְאִי כֵּיצַד הַיּוֹם הַכֹּחַ שֶׁלָּךְ זֶה הָאֱמוּנָה שֶׁלָּךְ, הָאֱמוּנָה שֶׁלָּךְ בְּעַצְמֵךְ, בַּיְּכוֹלוֹת שֶׁלָּךְ. הַיּוֹם יָדַעְתִּי שֶׁאֶת הַפְּעָרִים מְגַשְּׁרִים דֶּרֶךְ אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִינִים. בְּמָה מַאֲמִינִים? אֱמוּנָה בְּעַצְמִי, בַּדֶּרֶךְ שֶׁלִּי, אֱמוּנָה שֶׁהִתְפַּיְּסוּת הִיא חֵלֶק מֵהַחַיִּים. וְלֹא יָכֹלְתִּי לֹא לִשְׁאֹל אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי: הֲרֵי אַתָּה מְצַיֵּר לִי אֶת הַדֶּרֶךְ, אַךְ בְּוַדַּאי בַּדֶּרֶךְ יִהְיוּ בִּזְיוֹנוֹת מֵאֲנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבִים? וּמִיָּד עָנָה הַלֵּב וְאָמַר: כָּל בִּזָּיוֹן, כָּךְ תִּרְאִי בְּעֵינַיִךְ, יַלְדָּתִי, כְּתַמְרוּר הָאוֹמֵר לָךְ: תַּעַצְרִי, תְּקַבְּלִי, תַּבְשִׁילִי בַּהֲבָנָה וְתַמְשִׁיכִי. וּמִיָּד אָמַרְתִּי לַלֵּב שֶׁלִּי: יֵשׁ הַרְבֵּה תַּמְרוּרִים בַּדֶּרֶךְ, אֵיךְ אֶלְמַד אֶת כֻּלָּם? וְהַלֵּב שֶׁלִּי אָמַר: כְּשֶׁאַתְּ מְחֻבֶּרֶת לָאֱמוּנָה שֶׁלָּךְ, הִיא מַרְאָה לָךְ לְאָן אַתְּ צְרִיכָה לְהַמְשִׁיךְ וּלְאָן לִפְנוֹת. וְהַלֵּב הִמְשִׁיךְ וְאָמַר: תְּנַתְּקִי בַּתְּחִלָּה אֶת הַכְּבָלִים שֶׁל הָרְגָשׁוֹת שֶׁאַתְּ אֲשֵׁמָה בָּאָשָׁם כְּלַפֵּי עַצְמֵךְ. תַּגִּידִי: עָשִׂיתִי אֶת מָה שֶׁיָּכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת. הַשְּׁאָר, הֵבַנְתִּי הַיּוֹם, זֶה בִּידֵי שָׁמַיִם. כָּל כַּעַס שֶׁאַתְּ מְנַתֶּקֶת מֵאוֹתָם כְּבָלִים, תַּגִּידִי: שִׁחְרַרְתִּי, וַאֲנִי נוֹתֶנֶת מָקוֹם חָדָשׁ בְּתוֹכִי. וְהִקְשֵׁיתִי עַל הַלֵּב שֶׁלִּי וְאָמַרְתִּי לוֹ: נוֹצַר בִּי קֶרַע גָּדוֹל בְּנִשְׁמָתִי וּמַקְשֶׁה עָלַי אֶת הַתִּפְקוּד הַיּוֹמְיוֹמִי, הוּא יוֹצֵר בִּי חֲסִימָה, תְּקִיעוּת רִגְשִׁית. וְהַלֵּב שֶׁלִּי אָמַר: חָלִילָה וְחָס שֶׁיֵּשׁ קֶרַע בַּנְשָׁמָה, יֵשׁ תִּקּוּן וְאֶפְשָׁר לִתְפֹּר כָּל בֶּגֶד. וְהִקְשֵׁיתִי עַל הַלֵּב שֶׁלִּי: אֲבָל הַחוֹר, הַקֶּרַע גָּדוֹל. וְהֵשִׁיב לִי: בְּוַדַּאי מָה שֶׁהִתְקַלְקֵל אֶפְשָׁר לְתַקֵּן. וְהַלֵּב שֶׁלִּי הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר לִי שֶׁכָּל עוֹד אֲנִי לֹא מְשַׁחְרֶרֶת אֶת הָרְגָשׁוֹת, שֶׁהֵם חֲבָלִים, כָּךְ אֲנִי נִשְׁאֶרֶת תְּלוּיָה בָּעַבְדוּת שֶׁאֲנִי עוֹבֶדֶת עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ אֶת הָעֳמָסִים שֶׁבִּי. שָׁאַלְתִּי אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי מָתַי הוּא רוֹאֶה אֶת הַחֵרוּת, אָז הוּא אָמַר: זֶה הַכֹּל תָּלוּי בָּרָצוֹן שֶׁלָּךְ לִהְיוֹת תְּלוּיָה בְּעַצְמֵךְ אוֹ בַּאֲחֵרִים. וְהַלֵּב שֶׁלִּי אָמַר: יֵשׁ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה וְהִיא מַתְחִילָה מִמָּחָר. אָמֵן וְאָמֵן!
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה קסז'
