ערב ראש חודש כסלו תש"ע
וְהַיּוֹם נִפְתְּחוּ בְּפָנַי בְּגָלוּי שַׁעֲרֵי הַחֹדֶשׁ, וְלָמַדְתִּי: רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא זְמַן זְרִיעָה. וַאֲנִי מְכִינָה וִדּוּי דְּבָרִים לִקְרַאת הַתַּהֲלִיךְ שֶׁל הֲכָנַת הַכְּלִי. הַיּוֹם לָמַדְתִּי שֶׁלְּכָל דָּבָר צָרִיךְ הֲכָנָה, צָרִיךְ מָקוֹם, צָרִיךְ פִּנּוּי, כָּל תַּהֲלִיךְ דּוֹרֵשׁ הֲכָנָה שֶׁל מוּכָנוּת לִקְרַאת הַקַּבָּלָה. וַאֲנִי נִמְצֵאת בְּתַהֲלִיךְ שֶׁאֲנִי לוֹמֶדֶת לִהְיוֹת בִּרְאִיָּה פְּנִימִית מִתּוֹךְ עַצְמָאוּת פְּנִימִית. עַצְמָאוּת פְּנִימִית, אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין צֹרֶךְ יוֹתֵר לַאֲנָשִׁים לְהַסְבִּיר לִי מָה אֲנִי לֹא רוֹאָה טוֹב בְּעַצְמִי, מָה אֲנִי לֹא חוֹוָה בַּחֲוָיָה בָּרֶגֶשׁ.
אָמַרְתִּי הַיּוֹם: אֲנִי עַצְמָאִית, אֲנִי צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּרְאִיָּה שֶׁאֵין בָּהּ תַּכְתִּיב. אֲנִי צְרִיכָה רְאִיָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַשְׁגָּחָה רוּחָנִית, לִוּוּי רוּחָנִי. וְאֵין צֹרֶךְ שֶׁיֹּאמְרוּ לִי כֵּיצַד לִהְיוֹת מְאֻשֶּׁרֶת וְאֵיךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת הַמְּאֻשֶּׁרֶת בְּכָל תַּהֲלִיכֵי הַחַיִּים שֶׁהַיּוֹם אֲנִי עוֹשָׂה. וְתוֹדָה לְכָל מִי שֶׁאָמַר: תִּזָּהֲרִי, הוּא נָתַן לִי סִימָן.
הַיּוֹם, אֲנִי אוֹמֶרֶת, הֲכָנַת הַכְּלִי זֶה הַדָּבָר הַבָּא בְּכָל דָּבָר שֶׁאֲנִי מְזַמֶּנֶת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁנִּפְתָּח לְטוֹבָה.
אָז הֵכַנְתִּי וִדּוּי דְּבָרִים, כָּתַבְתִּי בְּעִקָּר מַחֲשָׁבוֹת, וּבִקַּשְׁתִּי מִן הַמַּחֲשָׁבוֹת לְפַנּוֹת מָקוֹם לַדָּבָר הָאֲמִתִּי.
כַּאֲשֶׁר נַגִּיעַ לְדַיֵּק בָּרְאִיָּה, הָרָצוֹן יִתְחַדֵּד, יִתְגַּלֶּה וְיַגִּיעַ מֵהַסְתָּרָה אֶל הַגָּלוּי. אָסוּר לוֹמַר שֶׁהַתַּהֲלִיךְ דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ וִתּוּרִים, כִּי בְּכָל תַּהֲלִיךְ רוּחָנִי, כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְוַתֶּרֶת – אֲנִי מְפַנָּה. אֲנִי מְפַנָּה מָקוֹם לַדָּבָר הַבָּא. לָכֵן הַדָּבָר הַבָּא נִקְרָא: הִתְגַּלּוּת רוּחָנִית שֶׁתָּבוֹא.
הֲכָנַת הַכְּלִי זֶה לִבְדֹּק הָאִם אֲנִי מוּכָנָה לְהִשְׁתַּחְרֵר מִתְּמוּנוֹת שֶׁהָיוּ חֵלֶק מִמַּסָּע הַיַּלְדּוּת, דֶרֶךְ הִתְבַּגְּרוּת, וְעַד גִּלּוּי הָאֲנִי הַפְּנִימִי.
אֲנִי אוֹמֶרֶת וִדּוּי דְּבָרִים, גִּלּוּי הָאֱמֶת, וְאַבְחָנָה שֶׁזֶּה הַמְּצִיאוּת וַאֲנָשִׁים שֶׁבָּאִים בַּדֶּרֶךְ. כִּי כָּל אָדָם שֶׁמַּגִּיעַ בַּדֶּרֶךְ הוּא בָּא לְאַבְחֵן אֵיזֶה שֶׁהוּא תַּהֲלִיךְ בֵּינִי וּבֵין עַצְמִי.
הַשָּׁלָב הַבָּא בַּהֲכָנַת הַכְּלִי זֶה הַשִּׁעוּר שֶׁקָּרָאתִי לוֹ רְאִיָּה חִיצוֹנִית: כֵּיצַד אֲנִי מְתַרְגֶּמֶת אֶת מָה שֶׁאֲנִי רוֹאָה בַּחִיצוֹנִי, בְּלִי לִשְׁפֹּט בְּבִקֹּרֶת וּלְהַכְנִיסוֹ אֶל רְאִיָּה פְּנִימִית. רֻבֵּנוּ שׁוֹפְטִים לִפְנֵי שֶׁבּוֹחֲנִים.
כֻּלָּנוּ לוֹמְדִים לְאַבְחֵן שֶׁזֶּה לְדַיֵּק וּלְהַגִּיעַ אֶל רְאִיָּה שֶׁנִּקְרֵאת הִתְגַּלּוּת רוּחָנִית.
וּבְכָל יוֹם נֹאמַר: קָבַעְתִּי כַּמָּה יְעָדִים שֶׁעָלַי לְהַגִּיעַ בְּהִתְבּוֹדְדוּת בֵּינִי וּבֵין הָרְצוֹנוֹת, אָמֵן וְאָמֵן!
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה קנג'
