זֶה הָיָה בְּיוֹם בָּהִיר שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נָגְעָה וְלִטְּפָה בְּחוֹם אֶת גּוּפִי. וּמִתּוֹךְ הַנְּעִימוּת שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בְּתוֹכִי בָּנִיתִי לִי סְפִינָה קְטַנָּה וְהֶחְלַטְתִּי לָשׁוּט אֶל אִי קָטָן שֶׁזִּוּוּגִי מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמָתִי, כָּךְ יוֹדַעַת נִשְׁמָתִי, מְחַכֶּה לִי שָׁם. וְיָכֹלְתִּי לִרְאוֹת מַמָּשׁ בְּעֵינַי שֶׁהַמֶּרְחָק אֶל הָאִי הוּא לֹא רָחוֹק, וְיָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו וְאֶת לְחִישׁוֹת קוֹלוֹ: בּוֹאִי אֲהוּבָתִי יְקָרָה שֶׁלִּי.
וּמִיָּד עָלִיתִי עַל סְפִינָתִי וְהִתְיַשַּׁבְתִּי, וְלָמַדְתִּי כֵּיצַד מִשְּׂמֹאל אֶל הַיָּמִין, מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, מִגְּבוּרָה אֶל חֶסֶד לַחֲתֹּר אֶל אִי אַהֲבָתִי. וְשִׂמְחָתִי לֹא יָדְעָה גְּבוּלוֹת, וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי: טוֹב שֶׁקֵּרְבוּ עַד אֵלַיִךְ אֶת זִוּוּגֵךְ. וְאָמַרְתִּי: בְּוַדַּאי הוּא חִכָּה בִּתְפִלּוֹת רַבּוֹת עַד שֶׁאָבוֹא מִתּוֹךְ הַהִתְעוֹרְרוּת הַפְּנִימִית שֶׁלִּי אֵלָיו. וְחָתַרְתִּי בְּכָל כֹּחִי וְלֹא הִתְעַיַּפְתִּי, וּמִיָּד שָׁמַעְתִּי כְּבֶעָבָר אֶת קוֹל אִמִּי וְקוֹל אָבִי: בִּתִּי, בִּתִּי. וּמִיָּד הִסְתַּכַּלְתִּי וְרָאִיתִי כֵּיצַד הוֹרַי קְרוֹבִים לִסְפִינָתִי וּמְבַקְּשִׁים אֶת עֶזְרָתִי. וְרָצִיתִי לוֹמַר לְהוֹרַי: אֲנִי קְרוֹבָה אֶל הָרָצוֹן, אֶל הָאִי, אַךְ מִיָּד שָׁמַעְתִּי אֶת בַּקָּשַׁת הוֹרַי לַעֲלוֹת עַל סְפִינָתָם וּלְחַלְצָם, וְגַם אִם הַדָּבָר יִקַּח בְּיוֹתֵר יָמִים. וְשָׂמַחְתִּי לַעֲזֹר, אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה בְּדַרְכִּי, וְחָזַרְתִּי לִסְפִינָתִי וְהִמְשַׁכְתִּי בְּדַרְכִּי.
וּמִיָּד שָׁמַעְתִּי קוֹל מֵהֶעָבָר, הֵרַמְתִּי אֶת רֹאשִׁי וְרָאִיתִי אַהֲבָה שֶׁנִּשְׁכְּחָה, שֶׁחָזְרָה וּבִקְּשָׁה אֶת עֶזְרָתִי, וְאָמַרְתִּי: יֵשׁ אַהֲבוֹת שֶׁנִּשְׁכָּחוֹת, אַךְ צָרִיךְ תָּמִיד לַעֲזֹר. וְעָלִיתִי לִסְפִינָתָהּ שֶׁל הָאַהֲבָה שֶׁנִּשְׁכְּחָה. אַךְ בַּחֲטָאַי נִשְׁאַרְתִּי יָמִים, אֲנִי מוֹדָה, חֳדָשִׁים, וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁיֵּשׁ בִּי הַיְּכֹלֶת לַחֲזֹר אֶל סְפִינָתִי.
וְחָזַרְתִּי אֶל סְפִינָתִי שֶׁדְּמָעוֹת נוֹפְלוֹת מֵעֵינַי: הָאִם הוּא מְחַכֶּה, זִוּוּגִי, בְּאִי אַהֲבָתִי? וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי: קָדִימָה, וּמִיָּד שָׁמַעְתִּי קוֹל חוֹזֵר: בִּתִּי, בִּתִּי, תַּעַצְרִי. אַךְ לֹא כְּבֶעָבָר עָצַרְתִּי, הִמְשַׁכְתִּי. וַאֲנִי חוֹתֶרֶת בְּכוֹחוֹתַי הַדַּלִּים, וּמִיָּד אֲנִי שׁוֹמַעַת קוֹלוֹת חוֹזְרִים מֵעָבָרִי. וְהֵרַמְתִּי אֶת רֹאשִׁי לְעֶבֶר הַקּוֹל: הָאִם יֵשׁ מָקוֹם? הָאִם אֶפְשָׁר לָבוֹא עִמָּךְ אֶל אִי אַהֲבָתֵךְ? וְשָׁמַעְתִּי: נַעֲזֹר. אָמַרְתִּי בְּתֵּבָה שְׁלֵמָה: נִצַּחְתִּי וַאֲנַצֵּחַ! וְאַמְשִׁיךְ בְּכָל כֹּחִי אֶל זִוּוּגִי. וְשָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת הוֹלְכִים וּמִתְחַזְּקִים, הֵרַמְתִּי אֶת רֹאשִׁי, וּמִיָּד רָאִיתִי יַלְדָּה צוֹעֶקֶת לְעֶבְרִי: זוֹ אֲנִי, הַיַּלְדָּה שֶׁבָּךְ, שָׁכַחְתְּ לִסְגֹּר דְּלָתוֹת שֶׁל אַהֲבָה, שֶׁל חִסָּרוֹן, שֶׁל צִמָּאוֹן בְּחַדְרֵי נִשְׁמָתֵךְ. וְהֵשַׁבְתִּי אֶל הַיַּלְדָּה: אֲנִי מַמְשִׁיכָה. וְשָׁמַעְתִּי צְעָקוֹת וְהֵרַמְתִּי אֶת רֹאשִׁי, וְשׁוּב הוֹרַי, וְשָׁמַעְתִּי קוֹל מְפֻיָּס וְחִיַכְתִּי, וְרָאִיתִי אֶת הַבּוֹגֶרֶת שֶׁבִּי שֶׁאָמְרָה: הַשִּׁנּוּי תָּלוּי רַק בָּךְ, לֹא בְּאַף אֶחָד אַחֵר, תִּתְקַדְּמִי אֶל הָאֱמֶת. וְכָל הַסִּפּוּר הוּא לְהָבִיא אֶת הַסְּפִינָה אֶל מָקוֹם שֶׁקָּרָאתִי לוֹ יִעוּד פְּנִימִי, אָמֵן וְאָמֵן!
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה קמב'
