אֵין אָדָם, וְגַם אֲנִי הַקְּטַנָּה שֶׁנֶּעֱלֶמֶת לִפְעָמִים בְּתוֹךְ עַצְמִי, שֶׁלֹּא מְחַפֵּשׂ וַדָּאוּת.
לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ מִטְעָן פְּנִימִי שֶׁמְּעוֹרֵר סְעָרוֹת, וְכָל מָה שֶׁחִפַּשְׂתִּי בְּתוֹכִי זֶה הַחִבּוּר לַשָׁלוֹם, וְהוּא הַשֹׁרֶשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצַר הַמִּשְׁכָּן שֶׁלִּי.
וַדָּאוּת זֶה מָה שֶׁחִפַּשְׂתִּי בְּמֶשֶׁךְ אֵלּוּ הַיָּמִים, בְּחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ בְּתוֹךְ פְּנִימִיּוּתִי מַגִּיעָה לְהַסְכָּמָה שֶׁעָלַי לְבַצֵּעַ מְשִׂימָתִי – הַחִבּוּר בֵּינִי וּבֵין עַצְמִי, לְשַׁמֵּשׁ מָקוֹר לְכָל הַסּוֹבְבִים כֵּיצַד הִשְׁתַּנּוּ חַיַּי בַּיּוֹם שֶׁהַוַּדָּאוּת פָּגְשָׁה בְּוַדָּאוּת אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁהִסְתַּתְּרָה.
אָז מָה הִשְׁתַּנָּה? חוּץ מִמְחוֹגֵי הַשָׁעוֹן שֶׁזָּזוּ כַּמָּה שָׁנִים קָדִימָה.
הָיִיתִי זְקוּקָה לְמַרְפֵּא, הָיִיתִי זְקוּקָה לְאוֹר הַוַּדָּאוּת וּלְלֹא הַמַּאֲבָקִים שֶׁהָיְתָה בְּתוֹכִי אֱמוּנָה שֶׁקָּרָאתִי לָהּ: סְכָךְ שֶׁמְּכַסֶּה עַל כֻּלִּי.
הַיּוֹם אֲנִי מְבִינָה כַּמָּה הִתְחַנַּנְתִּי לְוַדָּאוּת בְּחַיַּי, וַדָּאוּת שֶׁהִתְחִילָה מֵהַחְלָטָה שֶׁלָּקַחְתִּי אֶת הָאַחְרָיוּת הַמֻּטֶּלֶת עָלַי גַּם כְּשֶׁהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁזָּרְקוּ אוֹתִי בַּמְּצִיאוּת לִמְצֻלּוֹת הַיָּם.
אָז הֵבַנְתִּי אֶת הֵוַּדָּאוּת לְמַמֵּשׁ אֵת יִעוּדִי
וְהִתְקָרַבְתִּי כָּל יוֹם יוֹתֵר אֶל הַצֹּרֶךְ בְּיוֹתֵר צֹרֶךְ לְקַבֵּל אֶת עַצְמִי, אֶת הַיִּעוּד שֶׁלִּי, לְהַגִּיעַ לְהַחְלָטָה לְהִתְחַבֵּר בֵּינִי וּבֵין הָרְצוֹנוֹת שֶׁלִּי, לָצֵאת מֵהַמְּעַרְבֹּלֶת שֶׁשָׁנִים שָׁאַלְתִּי מָתַי הִיא תִּשְׁקֹט, וְהֵבַנְתִּי הַיּוֹם שֶׁרַק הַוַּדָּאוּת שֶׁל הָאֱמוּנָה בָּנְתָה בִּי חוֹמַת הַגָּנָה.
וַדַּאי שֶׁאֲנִי שְׂמֵחָה, כִּי אֲנִי קְרוֹבָה לְמִמּוּשׁ.
וּבְכָל קָשֶׁה מָצָאתִי נְקֻדַּת אוֹר קְטַנָּה וְאָז נִפְתְּחוּ הַיָּדַיִם, חִבְּקוּ, וּדְמָעוֹת שֶׁל רֶגֶשׁ חַם צָרְבוּ אֶת הָעֵינַיִם. אוּלַי זֶה הַרְבֵּה תְּפִלּוֹת שֶׁזָּעַקְתִּי "וַדָּאוּת!!!" פָּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם.
לִהְיוֹת שְׁלֵמָה עִם עַצְמִי, זֶה מָה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי
וְכָךְ אֲנִי אַצְלִיחַ לְמַמֵּשׁ אֶת מָה שֶׁתָּמִיד רָצִיתִי
וְהַיּוֹם בְּתִקְוָה שֶׁכָּל מָה שֶׁהִשַׂגְתִּי בַּהִתְפַּיְּסוּת יַשְׁקִיט אֶת הַסְּעָרָה.
הַיּוֹם אֲנִי מוֹדָה שֶׁהִצְלַחְתִּי לְבַצֵּעַ אֶת מְשִׂימָתִי – תִּקְרְאוּ לִי וַדָּאוּת שֶׁמַּחֲזִיקָה אֱמוּנָה בְּמֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, אָמֵן וְאָמֵן.
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה רצ'
