הַיּוֹם אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה: מָה גּוֹרֵם לִי לִפְעֹל בְּחַיַּי עַל-פִּי מְצִיאוּת שֶׁמַּגִּיעָה בְּדַרְכִּי עַל-פִּי הָרֶגֶשׁ? לָמָּה הָרֶגֶשׁ אֶצְלִי בַּדִּמּוּי הוּא סְעָרָה? וּמַדּוּעַ קָשֶׁה לִי עִם הַסְּעָרָה הַזּוֹ שֶׁמַּגִּיעָה מִרְגָשׁוֹת אֲשֶׁר בָּאִים מֵחֹסֶר הִתְנַתְּקוּת שֶׁל הַשִּׂכְלִיּוּת, וּבְוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ מְצִיאוּת שֶׁנֵּדַע לְנַתֵּק הִתְנַתְּקוּת בֵּין הָרֶגֶשׁ לַשֶּׂכֶל.
אָמַרְתִּי שֶׁיִּהְיֶה לִי קַל יוֹתֵר, שִׁיַּכְתִּי אֶת הַשֶּׂכֶל לַמְּגֵרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁנִּמְצֵאת בָּרֹאשׁ, וּבַמְּגֵרָה רָשַׁמְתִּי "דְּבָרִים חֲשׁוּבִים". וּבַמְּגֵרָה הַתַּחְתּוֹנָה, הַקְּרוֹבָה לַלֵּב, רָשַׁמְתִּי "דְּבָרִים שְׁבִירִים, לֹא לָגַעַת".
אָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁעַל-יְדֵי הַמְּגֵרוֹת יִהְיֶה לִי הַגְדָּרוֹת כֵּיצַד לְנַהֵל אֶת חַיַּי בְּצוּרָה חֲכָמָה.
הַרְבֵּה פְּעָמִים בַּחַיִּים הוֹצֵאתִי דְּבָרִים, כֵּן, אֲנִי מוֹדָה, הַרְבֵּה פְּעָמִים מִמְּגֵרַת הָרֶגֶשׁ, וְלִפְעָמִים לֹא שָׂמִים לֵב שֶׁהַדְּבָרִים בַּמְּגֵרָה הַזּוֹ שְׁבִירִים מְאוֹד.
מָה שֶׁבַּתַּחְתּוֹן יוֹתֵר מֵהָעֶלְיוֹן דּוֹרֵשׁ זְהִירוּת, כִּי זֶה לְמַטָּה, לָכֵן אָמַרְתִּי: בְּמַצָּבִים שֶׁאֲנִי נִתְקֶלֶת מוּל אֲנָשִׁים, זֶה שַׁיָּךְ לַמְּגֵרָה הָעֶלְיוֹנָה – שֶׂכֶל.
וְגַם שֶׁאָמְרוּ לִי: אֵיךְ אַתְּ נִשְׁאֶרֶת אֲדִישָׁה וְעוֹנָה בְּחָכְמָה וְאֵין בָּךְ כַּעַס? אָמַרְתִּי: הַכֹּל בִּזְכוּת הַמְּגֵרָה הָעֶלְיוֹנָה. וְלֹא קָשֶׁה לָךְ לָגֶשֶׁת כָּל פַּעַם לְמַעְלָה, לְהוֹצִיא דְּבָרִים? זֶה לֹא גָּבוֹהַּ? הַגָּבוֹהַּ נִקְרָא הִתְקַשְּׁרוּת אֶל צַדִּיק, אָז הַיּוֹם אֲנִי מַגְדִּירָה הַגְדָּרוֹת חֲדָשׁוֹת לַמְּגֵרוֹת.
תַּעֲנִי מֵהָרֶגֶשׁ אוֹ תַּעֲנִי מֵהַשֶּׂכֶל, וְאָז אֲנִי אוֹמֶרֶת: רֶגֶשׁ נִשְׁבָּר, וְלָכֵן אֲנִי לֹא נוֹגַעַת בִּדְבָרִים שֶׁהַיּוֹם הֵבַנְתִּי שֶׁעֲלוּלִים לְהָבִיא לְשֵׁבֶר.
אָז יָצָאתִי הַיּוֹם לַהֲבָנָה שֶׁהִתְחִילָה בַּמְּגֵרוֹת. אָז יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁכָּל הַשָּׁנִים רֻבֵּנוּ לֹא מְאַחְסְנִים נָכוֹן דְּבָרִים בִּמְקוֹמוֹת הָאִחְסוּן שֶׁלָּהֶם. צָרִיךְ לָדַעַת לְאַחְסֵן, לָכֵן בָּאתִי הַיּוֹם לַמּוֹרֶה וְשָׁאַלְתִּי: כֵּיצַד מְאַחְסְנִים תַּהֲלִיכִים שֶׁעוֹבְרִים?
הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה וְאָמַר: לוֹמְדִים לְהַפְרִיד בֵּין הַמְּגֵרוֹת. כִּי כָּל הַחַיִּים יֵשׁ בָּהֶם מְגֵרוֹת, מְגֵרוֹת שֶׁל אַלְפֵי זִכְרוֹנוֹת.
אָז לָמַדְתִּי הַיּוֹם לְאַחְסֵן, כָּךְ אָמַר הַמּוֹרֶה, כָּל תַּהֲלִיךְ בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן. אָמֵן וְאָמֵן!
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה קעג'
