כְּבוֹד הַצַּדִּיק מְבָרֵךְ אֶת בִּתִּי בְּאוֹר הַמֵּאִיר בְּכֹל מַעֲשַׂיִךְ, וְהַיּוֹם בִּתִּי אוֹמֶרֶת: בָּאתִי בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי בִּמְעַט שֶׁקֶט רוּחָנִי. כֵּן, כְּבוֹד הַצַּדִּיק, בִּתְּךָ בָּאָה בִּשְׁבִיל מַעְיָן הַשֶּׁקֶט שֶׁנּוֹבֵעַ מִתּוֹךְ כָּל הָעֳמָסִים שֶׁמַּעֲמִיסִים הַיָּמִים בְּתוֹכֵנוּ. וְזֶה כָּךְ מַמָּשׁ, כְּבוֹד הַצַּדִּיק, אֲסַפֵּר לְךָ שֶׁאֲנִי רוֹאָה בַּדִּמּוּי שֶׁאֲנִי מְדַמְיֶנֶת בְּתוֹכִי כֵּיצַד אֲנִי רוֹאָה אֶת כָּל נִבְרָאָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עֲסוּקִים לָרֹב בְּדָבָר אֶחָד, לְהַסִּיעַ לְכָל מָקוֹם אֶפְשָׁרִי אֶת הָעֹמֶס. וְכֻלָּם עוֹבְדִים בִּשְׁבִיל הָעֹמֶס, לוֹקְחִים אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כִּבְנֵי עֲרֻבָּה מַמָּשׁ שֶׁל עַצְמָם. אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת וְרוֹאָה כֵּיצַד כֻּלָּם מִשְׁתַּדְּלִים מְאוֹד לְרָצוֹת אֶת הָעֹמֶס וְשֶהַכֹּל יִהְיֶה נָכוֹן בִּשְׁבִיל הָעֹמֶס, וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי: מַה הוּא הַנָּכוֹן? בָּאתִי אֵלֶּיךָ בִּשְׁבִיל לְהַשְׁקִיט שֶׁקֶט בְּמַצְפּוּנִי, בְּכָל יוֹם עֲבוֹדָה רַבָּה, לָקַחַת אֶת הָעֹמֶס מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְגַם הַיְּלָדִים שֻׁתָּפִים בַּתַּהֲלִיךְ שֶׁנִּקְרָא עֹמֶס הָהוֹרִים. בְּוַדַּאי שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי: הָאִם מֻתָּר לְהַעֲסִיק יְלָדִים קְטַנִּים בָּעֲבוֹדַת אֻמָּן, בַּעַל מְלָאכָה, שֶׁל הָעֹמֶס? הֲרֵי תַּפְקִידוֹ שֶׁל יֶלֶד הוּא לִהְיוֹת יֶלֶד, כִּי יֶלֶד זֶה הַגִּלּוּי שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל הַיֶּלֶד בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה. הַיֶּלֶד בָּא לָעוֹלָם וּמִיָּד מַפְגִישִׁים אוֹתוֹ עִם הָעֹמֶס: תִּשַּׁן עִם הָעֹמֶס, תֹּאכַל עִם הָעֹמֶס, תְּשַׂחֵק עִם הָעֹמֶס, וְאַל תִּשְׁכַּח לֹא לְהַרְפּוֹת מֵהָעֹמֶס עַד שֶׁתִּגְדַּל וְתָבִין, יֶלֶד, לְהַעֲבִיר אֶת הָעֹמֶס לִילָדֶיךָ. כַּמָּה עָצוּב הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּבוֹד הַצַּדִּיק. הוּא עָצוּב בִּגְלַל שֶׁאֲנָשִׁים נוֹפְלִים בְּדַרְכָּם בְּפִתּוּי הָעֹמֶס שֶׁמִּתְחַזֶּה בְּשֶׁקֶר לִרְצוֹנוֹת הָאָדָם. לָכֵן הָעֹמֶס הַיּוֹם, תֹּאמְרִי אַתְּ לְעַצְמֵךְ, הוּא לֹא חֵלֶק מֵחַיַּי. וְאִם בִּתִּי רוֹצָה שֶׁקֶט, הִיא תִּקְבַּע אֶת הַשֶּׁקֶט מִתּוֹךְ הָרָצוֹן שֶׁלָּהּ וְלֹא מֵרָצוֹן שֶׁמֻּכְתָּב וְנֶאֱמָר מִיּוֹשְבֵי חֲצֵרוֹת הַבָּאִים וְנִמְצָאִים בְּבֵיתָהּ.
שָׁלוֹם לְךָ כְּבוֹד הַצַּדִּיק, מוֹרִי וּמְלַמְּדִי, אָכֵן הִתְקַדַּמְתִּי עַד מְאוֹד בְּלִמּוּדַי הָרוּחָנִיִּים, וְאָכֵן כְּמוֹ שֶׁעֵינֶיךָ הַמְּאִירוֹת בָּאוֹר אֶת דַּרְכִּי, יֵשׁ מַשְׁבֵּר גָּדוֹל שֶׁמִּתְחוֹלֵל בְּחַיַּי וְזוֹהִי הַסְּפִינָה שֶׁאֲנִי מְשִׁיטָה בְּלֵב יָם. בָּאתִי לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת, וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֶמְצָא תְּשׁוּבוֹת מִדְּבָרֶיךָ. אֲנִי מַבְטִיחָה, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן אֶשְׁתַּדֵּל לֹא לִבְכּוֹת יוֹתֵר שֶׁאֶשְׁמַע, אֶקְרָא, אַפְנִים מִדְּבָרֶיךָ, כִּי דְּבָרֶיךָ קְדוֹשִׁים לִי עַד מְאוֹד. מָה נָעִים בִּנְּעִימוּת הָרַכּוּת שֶׁיּוֹרְדִים הַדְּבָרִים לְנִשְׁמָתִי מִדְּבָרֶיךָ, אֲשֶׁר רֵאשִׁית אֶתְנַצֵּל שֵֶׁבָּאתִי מְעַט נִסְעֶרֶת, אַךְ הִנֵּה אֲנִי יוֹשֶׁבֶת וּמְחַבֶּקֶת אֶת דְּבָרֶיךָ, וַאֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי: טוֹב שֶׁאַתְּ עוֹבֶרֶת אֶת מָה שֶׁאַתְּ עוֹבֶרֶת, אַךְ לְפָחוֹת יֵשׁ לָךְ אֶת כְּבוֹד הַצַּדִּיק.
אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי: תִּסְתַּכְּלִי וְתִרְאִי כַּמָּה אֲנָשִׁים נוֹהֲגִים בְּחֹסֶר זְהִירוּת בְּאֵלּוּ הַחַיִּים, וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת: לְאָן הֵם מְמַהֲרִים? תָּמִיד אוֹמְרִים לִי: אָנוּ צְרִיכִים לְהַעֲבִיר אֶת הָעֹמֶס לַיַּעַד הַבָּא, אוֹ לַיְּעוּד הַבָּא, אוֹ לַתַּהֲלִיךְ הַבָּא. כֵּן בִּתִּי, הַשִּׁעוּר הַזֶּה הוּא בְּעִקָּר עַל הָעֹמֶס, אַל תַּעַבְדִי אוֹתוֹ יוֹתֵר. וְאַתְּ אוֹמֶרֶת לִי: אֲנִי מְפַחֶדֶת, וַאֲנִי מֵשִׁיב: אֲנִי כָּאן. וְאַתְּ אוֹמֶרֶת לִי: מָה יִקְרֶה? וַאֲנִי מֵשִׁיב וְאוֹמֵר: יִקְרֶה אוֹ קוֹרֶה בְּעִקָּר לְטוֹבָתֵךְ.
כְּבוֹד הַצַּדִּיק, זֶה מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת אֲנִי מְנַסָּה לְבַקֵּשׁ מֵהַשִּׂמְחָה שֶׁתֵּצֵא בִּמְחוֹלוֹת בְּנִשְׁמָתִי. אֲנִי אוֹמֶרֶת: תֵּצְאִי, וְלוּ לִשְׁנִיָּה אַחַת. מַדּוּעַ הַשִּׂמְחָה שֶׁלִּי לֹא רוֹצָה לְהִתְגַּלוֹת בְּמַעֲשַׂי? נִסִּיתִי בִּדְרָכִים רַבּוֹת לְהוֹצִיאָהּ מִמְקוֹם מַחֲבוֹאָהּ בְּנִשְׁמָתִי, שַׁרְתִּי בַּמִּדְבָּר שִׁירֵי הַלֵּל, אָמַרְתִּי: נֵלֵךְ בְּיַחַד לְכָל הַהַשָּׂגוֹת בַּתּוֹרָה, הִבְטַחְתִּי הַבְטָחוֹת, וְלֹא יָצְאָה הִיא מִמְקוֹם מַחְבוֹאָה. נָכוֹן, כְּבוֹד הַצַּדִּיק, בָּכִיתִי הַרְבֵּה בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה, בְּעִקָּר כְּמוֹ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁאֲנִי נִשְׁבֶּרֶת מֵהַמִּלָּה הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר. אַסֲפֵּר לָךְ סוֹד: לוּ הָיִית שׁוֹמַעַת מִלָּה בְּכָל שְׁנִיָּה, כַּמָּה אַתְּ יָפָה, כַּמָּה אוֹהֲבִים אוֹתָךְ בַּשָּׁמַיִם, כַּמָּה אַתְּ יְכוֹלָה, כַּמָּה יֵשׁ לָךְ לָתֵת, מִיָּד מִתְגַּלָּה וְיוֹצֵאת הַשִּׂמְחָה שֶׁבָּךְ. כְּבוֹד הַצַּדִּיק, מוֹרִי וּמְלַמְּדִי, יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה וְהִיא חֲשׁוּבָה: אֵיךְ אֵדַע מַהוּ גִּילָהּ אוֹ יוֹם הֻלַּדְתָּהּ שֶׁל הַשִּׂמְחָה שֶׁבְּתוֹכִי? שְׁאֵלָה יָפָה בִּתִּי. הַשִּׂמְחָה – נֵדַע אֶת גִּילָהּ עַל פִּי הַמְּאוֹרָעוֹת שֶׁבָּהֶם אַתְּ שְׂמֵחָה וְאוֹסֶפֶת בְּחַיַּיִךְ. כָּל רִקּוּד, כָּל שִׁירָה, כָּל הַלֵּל, כָּל רָצוֹן, כָּל הַשְׁפָּעָה, מַאֲרִיכִים בַּאֲרִיכוּת יָמִים אֶת הַשִּׂמְחָה. וְכַאֲשֶׁר אַתְּ חוֹגֶגֶת שָׁנָה חֲדָשָׁה בְּיוֹם הֻלַּדְתֵּךְ, גַּם הַשִּׂמְחָה חוֹגֶגֶת אֶת כִּסוּפַיִךְ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
נָכוֹן, הַיּוֹם לָמַדְתְּ שֶׁהַשִּׂמְחָה לֹא מִזְדַּקֶּנֶת עִם הַשָּׁנִים, אֶלָּא נִפְתַּחַת בְּגִלּוּיִים חֲדָשִׁים עִם הַשָּׁנִים. וְשֶׁתֵּצֵא הַשִּׂמְחָה בִּמְחוֹלוֹת תִּרְקְעִי בְּרַגְלַיִךְ וּתְגַלִּי שִׂמְחָה מִנִּפְלְאוֹת הַבְּרִיאָה שֶׁבָּרָא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. תִּמְחֲאִי כַּף גַּם שֶׁאֵין סִבָּה, וְאַל תְּחַפְּשִׂי סִבּוֹת לִהְיוֹת שְׂמֵחָה. הִיא תֵּצֵא וְתֹאמַר לָךְ: אֲנִי כָּאן! וְאִם תִּתְחַבְּרִי עִם הַשִּׂמְחָה, בְּוַדַּאי תִּפְגְּשִׁי בְּבוֹא הָעֵת אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתָּהּ הָרוּחָנִית שֶׁל הַשִּׂמְחָה, אוֹי מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה בִּתִּי, מִשְׁפָּחָה שֶׁאַתְּ תַּכִּירִי בְּבוֹא הָעֵת. וְחֵלֶק מֵהַשִּׂמְחָה שֶׁתַּכִּירִי לָךְ, תּוּכְלִי לִרְאוֹת מִשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ זִמְרָה, הַלֵּל, שֶׁבַח, הוֹדָיָה לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. תֹּאמְרִי לַשִּׂמְחָה שֶׁלָּךְ: תַּכִּירִי לִי בִּשְׁבִיל לְהַכִּיר תּוֹדָה עַל שִׂמְחָתִי שֶׁהִכַּרְתִּי הַיּוֹם בְּתוֹדָה וּבְאוֹר מִנִּפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. הַכֹּל תַּהֲלִיךְ שֶׁאַתְּ עוֹבֶרֶת, שֶׁמֵּכִין אוֹתָךְ בִּתִּי לַתַּהֲלִיךְ הַבָּא.
אוֹמַר לְבִתִּי: הַיּוֹם בָּאת לִלְמֹד בְּעִקָּר שֶׁהַשֶּׁקֶט הוּא תָּלוּי בָּךְ וּבַעֲבוֹדָתֵךְ וּבִזְכוּת שֶׁמֵּאִיר לְכָל מַעֲשַׂיִךְ. וְאַתְּ אוֹמֶרֶת: אֲנִי בָּאתִי כִּי הִתְגַּעְגַּעְתִּי מְאוֹד, וְזוֹהִי הָאֱמֶת כְּבוֹד הַצַּדִּיק.
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה עה'