הַכָּרָה וְהֶכֵּרוּת
יצחק ישראל שמרון

אִמָּא, סַפְּרִי לִי מָהֵם הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַתְּשׁוּאוֹת? אִמָּא, סַפְּרִי לִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הַהֵם וּבַזְּמָן הַזֶּה. אִמָּא, סַפְּרִי עַל כָּל נִפְלְאוֹת אוֹר הַבּוֹרֵא. וּמִיָּד לָקְחָה אִמִּי בִּנְשִׁיקָה אֶת יָדִי וְאָמְרָה: נֵצֵא לְהַכִּיר הֶכֵּרוּת אֶת נִפְלְאוֹת הַיּוֹם וְהַמָּחָר שֶׁיָּאִירוּ בְּכָל מַעֲשֶׂיךָ. וּמִיָּד אִמָּא סִפְּרָה כֵּיצַד הָעוֹלָם מִתְעוֹרֵר לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ נִפְלָאוֹת שֶׁלֹּא יָדַע הָאָדָם עַל בְּרִיאָתוֹ שֶׁבָּרָא וְהֵכִין לָאָדָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. אָמְרָה אִמָּא: כָּל הָעוֹלָם הוּא נֵס גָּלוּי וְאֵין תְּשׁוּבוֹת לַמַּדָּע עַל הַבְּרִיאָה. אָמַרְתִּי: אִמָּא, מַהוּ הָעוֹלָם? אִמִּי פָּתְחָה אֶת זֶה הַסִּפּוּר לְסַפֵּר, וְיָדַעְתִּי לְהַקְשִׁיב עַד אֲשֶׁר אָמַרְתִּי: מָחָר נַמְשִׁיךְ.
וּבְיוֹם בָּהִיר שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה בְּחַלּוֹן בֵּיתֵנוּ, בְּנִי, שָׁאַלְתִּי: מָהֵם הַנִּסִּים שֶׁמִּתְקַיְּמִים בְּהַכָּרָה וְהֶכֵּרוּת בְּלִי שֶׁנַּבְחִין? וְזֶה הַיּוֹם שֶׁיָּרְדוּ מִתּוֹךְ נִשְׁמָתִי הֲבָנוֹת לְהָבִין מָהוּ הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא, בְּנִי, בְּתוֹכִי. וְאַתָּה – נְגִיעָה אַחַת אֲשֶׁר הִפְלִיא בְּנִפְלְאוֹת אוֹרוֹ הַבּוֹרֵא לַעֲשׂוֹת. וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי: כֵּיצַד בְּנִי, שֶׁרָצִיתִי עַד מְאוֹד לְהַחֲזִיקוֹ בִּשְׁתֵי יָדַי, הָיָה רָחוֹק מִמַּשְׂאַת הַלֵּב שֶׁל כָּל אִישׁ וְרוֹפֵא אוֹ יוֹדֵעַ דָּבָר שֶׁבִּקַּרְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי לָדַעַת אִם אוּכַל לִהְיוֹת אֵם. וְהִסְכַּמְתִּי שֶׁאֵם לֹא אֶהְיֶה, בְּנִי. וְכָךְ הִתְחִיל סִפּוּר חַיֶּיךָ, שֶׁיָּצָאתִי לְגַלּוֹת הַכָּרָה וְהֶכֵּרוּת בְּנִפְלְאוֹת הָאוֹר הַבּוֹרֵא שֶׁבֵּרֵךְ וְנָתַן לִי אוֹתְךָ בְּמַתָּנָה. יָצָאתִי לְהָבִין כֵּיצַד נִבְרָא הָעוֹלָם, מַהוּ אוֹר פָּשׁוּט וְכֵיצַד מֵהָאוֹר הַפָּשׁוּט צִמְצֵם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ וְכֵיצַד בָּנָה עוֹלָמוֹת וְהֶחְרִיבָם וּבָנָה בַּשֵּׁנִית. וְרָאִיתִי, בְּנִי, כֵּיצַד כָּל הָעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ הַשְׁגָּחָה, וְלַהַשְׁגָּחָה קָרָאתִי: מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וּבַהַכָּרָה וְהֶכֵּרוּת הִכַּרְתִּי הִתְקַשְּׁרוּת וְקִשַּׁרְתִּי אֶת עַצְמִי עִם רְצוֹנוֹתַי לִהְיוֹת אֵם, וְאָמַרְתִּי: הַדָּבָר תָּלוּי מֵהַיּוֹם רַק בֶּאֱמוּנָתֵךְ. וְאִם אַתְּ מַאֲמִינָה שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, יִתְבָּרְכוּ בְּרַחֲמָיו רַחְמֵךְ לְאוֹר הַבְּרִיאָה שֶׁאַתָּה, בְּנִי, בָּאתָ לָעוֹלָם.
וְיָצָאתִי בְּכָל יוֹם לְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם, עִם מָה שֶׁנִּבְרָא, וְרָאִיתִי כֵּיצַד יֵשׁ הַשְׁגָּחָה בְּכָל דֶּרֶךְ וְדֶרֶךְ שֶׁבָּהּ הָלַכְתִּי, כֵּיצַד עוֹמְדִים זְקוּפִים כָּל אִילָנוֹת הַשָּׂדֶה וּמְחַכִּים שֶׁמִּמֶּנּוּ אוֹרוֹ יִשְׁתַּבַּח. כֵּן, בְּנִי, הַכָּרָה וְהֶכֵּרוּת זֶה לְהַכִּיר תּוֹדָה, וּבַתּוֹדָה הַבּוֹרֵא מַחֲזִיר הַשְׁגָּחָה בְּדַרְכִּי וְכֵיצַד לְהָבִין שֶׁרַק מַחֲשָׁבָה שֶׁנַּאֲמִין מִמֶּנּוּ מִיָּד נִתְבָּרֵךְ. וְאַתָּה בְּנִי מָשׁוּל לְמַעְיָן קָטָן שֶׁנּוֹבֵעַ מִתּוֹכִי בְּכָל חֳדָשַׁי. אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם בְּכָל יוֹם חִזַּקְתִּי בִּתְפִלּוֹתַי לְהַכִּיר תּוֹדָה שֶׁהִנֵּה, אִם רַק נַאֲמִין נְקַבֵּל, וּבְכָל יוֹם אָמַרְתִּי: רַק הָאֱמוּנָה הִיא מַכִּירָה לָאָדָם אֶת הָעוֹלָם בֶּאֱמֶת. הַכָּרָה וְהֶכֵּרוּת, בְּנִי, אֵלּוּ הַנִּסִּים שֶׁקָּרוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הַהֵם וּבַזְּמָן הַזֶּה, וְעַל כָּל נֵס נֹאמַר: זֶהוּ סִמָּן. וּבְיוֹם בּוֹאֲךָ לָעוֹלָם אָמַרְתִּי: זֶהוּ הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁבָּרָא הַבּוֹרֵא בִּשְׁבִילִי אֶת קִיּוּמִי. כִּי קִיַּמְתָּ בְּקִיּוּם שֶׁל אֵם לְהַכִּיר כֵּיצַד בָּרָא בְּתוֹכִי עוֹלָם שָׁלֵם שֶׁקָּרָאתִי לוֹ "יֶלֶד שֶׁלִּי קָטָן". וּבְכָל יוֹם רָאִיתִי אֶת הַנֵּס כֵּיצַד אַתָּה הוֹלֵךְ וְגָדֵל, וּמִיָּד אָמַרְתִּי: הַבּוֹרֵא מַכִּיר לִי תּוֹדָה עַל הָרָצוֹן שֶׁאָמַרְתִּי "אֲנִי מַכִּירָה וּמוֹדָה לָאֱמוּנָה".
כֵּן, בְּנִי, וְהָיוּ עוֹד נִסִּים, וְהַנֵּס הַבָּא הָיָה גָּדוֹל מִנְּשֹׂא, וְזֶה הַנֵּס שֶׁמִּמֶּנּוּ יָרְדוּ בְּחָזְקָה דִּמְעוֹתַי עַל קִיר הָאֱמוּנָה. בַּיּוֹם שֶׁאָמַרְתָּ אֶת מִלּוֹתֶיךָ שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח, רַק "אִמָּא", וְחָזַרְתָּ שֶׁאֶשְׁמַע אֶת הַנֵּס בַּשֵּׁנִית, וּמִיָּד הֵרַמְתִּי אֶת רֹאשִׁי וְאָמַרְתִּי מִתּוֹךְ הַבְּרִיאָה: שָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל "תּוֹדָה עַל הַכֹּל". וְכָךְ בְּנִי כָּל יוֹם רָאִיתִי דַּרְכְּךָ מֵחָדָשׁ אֶת הָעוֹלָם וְהָיִיתִי נִפְעֶמֶת, כִּי אַתָּה, הַיּוֹם אֲנִי יוֹדַעַת, הֵבֵאתָ בְּזֶה הָאוֹר שֶׁל בּוֹאֲךָ לָעוֹלָם הַכָּרָה וְהֶכֵּרוּת שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ.
הַיּוֹם אֲנִי אוֹמֶרֶת: הַכֹּל הוּא מְיֻחָד בַּיּוֹם שֶׁנָּבִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַהַשְׁגָּחָה הָאֱלֹקִית, וּמָה שֶׁתְּבַקֵּשׁ בַּנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִים כָּךְ יָאִירוּ מַעֲשֶׂיךָ שֶׁתִּגְדַּל. וְאַתָּה תְּסַפֵּר לִילָדֶיךָ כֵּיצַד כָּל הַנִּסִּים הֵם רַק תְּלוּיִים בַּהַכָּרָה וְהֶכֵּרוּת שֶׁל הָאָדָם לְהַאֲמִין שֶׁזֶּה הָעוֹלָם נִבְרָא בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילוֹ.
וְהָעוֹלָם יְדַבֵּר וְיֹאמַר: מֻתָּר לָכֶם לְשַׁנּוֹת מְצִיאוּת אִם תַּאֲמִינוּ בְּמָה שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא מַכִּירָה לְכָל אָדָם עוֹלָם חָדָשׁ בַּהַכָּרָה וּבַהֶכֵּרוּת שֶׁל תּוֹדָה וּנְתִינָה.
נֹאמַר: הָעוֹלָם מַכִּיר לְכָל אָדָם מָקוֹם חָדָשׁ שֶׁרַק יִמְצָא אִם יַאֲמִין שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ אָמֵן וְאָמֵן לְכָל הַיְּשׁוּעוֹת!

לשיעורים נוספים