הִתְפַּאֲרוּת
יצחק ישראל שמרון

שֶׁנִּזְכֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבַגּוּף הַזֶּה לְהַגִּיעַ לְכִסּוּפִים לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנֹאמַר בְּרָצוֹן חָזָק, וּבְוַדַּאי נֹאמַר כִּי עִקַּר הַחַיִּים – שְׁלֵמוּת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם.
יָצָאתִי לְהִתְפַּאֲרוּת בְּכָל מַעֲשַׂי שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּבְלֶכְתִּי הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂי רְצוֹנִי, וְאָמַרְתִּי:
הַשָּׁמַיִם אוֹר אֱמוּנָתִי, לְהַאֲמִין שֶׁמַּנְהִיג הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. וְהַשָּׁמַיִם – בְּזֶה נִמְשָׁךְ אוֹר הַדַּעַת בְּלֶכְתִּי לְהָבִין מָהֶם חַיַּי וְעִקַּר תִּקּוּנִי בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה,
וְלוֹמַר: יֵשׁ עִנְיָן שֶׁבְּוַדַּאי לְעוֹרְרוֹ זֶה תִּקּוּנִי, וּלְהָבִינוֹ זֶה הִשְׁתַּדְּלוּת כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה.

מִיָּד הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַחַיִּים וְחִפַּשְׂתִּי מַשְׁמָעוּת לְכָל הַחַיִּים, וּמַדּוּעַ אֲנָשִׁים לֹא מְאֻשָּׁרִים שֶׁהַכֹּל אוֹ כְּלוּם בְּהֶשֵּׂג, אֵין הֶשֵּׂג בְּיָדָם. וְשָׁאַלְתִּי: בְּמָה הָאֹשֶׁר תָּלוּי?
דִּבַּרְתִּי אֶל הַגּוּף וְדִבַּרְתִּי אֶל הַנְּשָׁמָה, וְהָיִיתִי רְחוֹקָה מֵאַהֲבַת הַכְּלִי שֶׁנָּתַן בִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כְּלִי שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ אֶת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם.
וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מַתְחִילָה לְעוֹרֵר אֶת זֶה הָרָצוֹן שֶׁבִּי, וְאָמַרְתִּי: הָרָצוֹן בַּמְּדַמֶּה הָיָה חָפְשִׁי. וְיָדַעְתִּי שֶׁהָרָצוֹן צָרִיךְ חֵרוּת, וְנִזְכֶּה לְחֵרוּת בַּהִתְבַּהֲרוּת שֶׁל הָאֱמֶת.

הָרָצוֹן הִתְעוֹרֵר, וְלֹא כְּבֶעָבָר שֶׁבּוֹ אָמַרְתִּי: מַזָּלִי נִסְגַּר כְּחַלּוֹן שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת, כִּי מַזָּלִי הָיָה תָּלוּי בַּהַשְׁפָּעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעָה עַד לְבִטּוּל עַצְמִי בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב בְּאַיִן לַנְּשָׁמָה.
וְלָכֵן הַנְּשָׁמָה מִתְעוֹרֶרֶת כַּאֲשֶׁר כְּבוֹד הַצַּדִּיק מֵאִיר תּוֹרָתוֹ כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, וּבְוַדַּאי נֹאמַר: זֶה הַשֻּׁלְחָן צַדִּיקִים יָבוֹאוּ בּוֹ.

מִיָּד אָמַרְתִּי: דְּבָרִים קְטַנִּים מְסִבִּים לַנְּשָׁמָה אוֹר גָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס וּמֵאִיר בְּתוֹכֵנוּ. וְשֶׁהָאוֹר הַגָּדוֹל בְּתוֹכֵנוּ מִדְּבָרִים קְטַנִּים, נֹאמַר:
יֵשׁ בְּתוֹכִי גַּן עֵדֶן שֶׁל מִזְמוֹרִים, וּבְוַדַּאי מַשִּׂיגִים חָכְמָה עֶלְיוֹנָה וְחָכְמָה תַּחְתּוֹנָה. בְּוַדַּאי נֹאמַר: הָאוֹר הוּא חָשׁוּב וּמֵאִיר מִמַּעֲשִׂים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים,
בְּעִקָּר לְקָרֵב רְחוֹקִים וְלוֹמַר לָרְחוֹקִים: רַק לְהִסְתַּכֵּל בְּתוֹךְ הַפְּנִימִיּוּת, וְכָל מָה שֶׁנִּסְתָּר מִמֵּךְ תּוּכְלִי לְהַגִּיעַ אֵלָיו שֶׁתֹּאהֲבִי אֶת עַצְמֵךְ.
בְּכָל יוֹם נֵלֵךְ לְהַשִּׂיג הַפְּנִימִיּוּת בִּשְׁבִיל לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם. וְשֶׁנָּסִיר אֶת הַהַסְתָּרוֹת בֵּינֵינוּ וּבֵין עַצְמֵנוּ נְגַלֶּה וְיִתְגַּלֶּה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּתוֹכֵנוּ,
וְנֹאמַר: אֵין יוֹתֵר שִׁעְבּוּד לְהִשְׁתַּעְבֵּד אֶל מַחֲשְׁבוֹת הֶעָבָר. וּמִיָּד שֶׁנִּגָּאֵל מֵעַצְמֵנוּ מִמָּה שֶׁהָיָה מְיֻתָּר אָז נַרְגִּישׁ גְּאֻלָּה, וְנֹאמַר: נִגְאַלְנוּ אֶל גְּאֻלָּה פְּרָטִית.

וּמִיָּד נַרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ בְּוַדַּאי מַגִּיעַ, וְנֹאמַר: הוּא מִתְעוֹרֵר וְנִשְׁמַע קָרוֹב. וּמִיָּד נִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד וְרַבִּים לֹא יָבִינוּ עַל מָה, מָה הַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁאָחֲזָה בְּתוֹכֵנוּ.
וְשֶׁקְּרוֹבִים מְאוֹד בַּפְּנִימִיּוּת לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָז הַדְּמָעוֹת בִּבְכִי נוֹפְלוֹת עַל קִיר הָאֱמוּנָה.

תָּמִיד יֹאמְרוּ: כְּכָל שֶׁהִתְקָרַבְתְּ אַתְּ בּוֹכָה יוֹתֵר. אֲנִי אֹמַר: כִּי אֲנִי מַאֲמִינָה יוֹתֵר וּמְבִינָה יוֹתֵר וְיוֹדַעַת יוֹתֵר.
כֻּלָּם יִשְׁאֲלוּ: מָה אַתְּ יוֹדַעַת הַיּוֹם שֶׁבֶּעָבָר לֹא יָדַעְתְּ?

אֹמַר: הַיּוֹם אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי, וּמָה שֶׁהַלֵּב מְצַיֵּר לִי זֶה הַהִתְפַּאֲרוּת בְּכָל הַמִּצְווֹת וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה בְּכָל יוֹם בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה.
וּמִיָּד אֲנִי אוֹמֶרֶת: הִתְפָּאֲרוּת לְהִתְפָּאֵר וּלְהִתְקָרֵב וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וּמִמֶּנִּי – בִּשְׁבִיל הַהִתְפַּאֲרוּת שֶׁמִּתְפָּאֵר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּעַם יִשְׂרָאֵל.

וְכֻלָּנוּ נֹאמַר: רָצָה הַבּוֹרֵא לְהִתְפָּאֵר וּלְפָאֵר אֶת יִשְׂרָאֵל.
וְהַמָּשִׁיחַ יָבוֹא שֶׁנֹּאמַר: הִתְפַּאֲרוּת אַחַת לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַם יִשְׂרָאֵל יֹאמְרוּ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד".
וְכָל אַחַת תֹּאמַר: אֲנִי יוֹצֵאת לְעוֹרֵר הִתְעוֹרְרוּת אֶל מָשִׁיחַ בַּהִתְפָּאֲרוּת שֶׁאֲנִי מִתְפָּאֶרֶת מִכָּל מַעֲשַׂי וּמִדּוֹתַי שֶׁאֲנִי מְתַקֶּנֶת.
וְכֻלָּנוּ נֹאמַר: לְהִתְפָּאֵר בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל, אָמֵן וְאָמֵן!

לשיעורים נוספים