יוֹם מִן הַיָּמִים
יוֹם בִּתִּי מִן הַיָּמִים בְּנִי, תָּבִינוּ שֶׁהָאֱמוּנָה נִקְרָא יְרוּשָׁלַיִם.
יוֹם מִן הַיָּמִים אַתָּה תִּבְכֶּה וְתָבִין מָה נַעֲשָׂה עֲבוּרְךָ מִשָּׁמַיִם.
יוֹם מִן הַיָּמִים אַתָּה תְּגַלֶּה כִּי הַנַּעֲשֶׂה הוּא בְּחִינוֹת נִגְלֶה, בְּחִינוֹת תּוֹרָה, בְּחִינוֹת בָּרָא. וְאָז תָּבִין מִי שָׁמַר עָלֶיךָ וְשָׁלַח לְךָ אֶת הָעֶזְרָה בַּיּוֹם שֶׁשָּׁאַלְתָּ: מַדּוּעַ, רִבּוֹן הָעוֹלָם, סִבְלִי וּכְאֵבַי כּוֹאֲבִים עַד בְּלִי דַּי?
יוֹם מִן הַיָּמִים אַתָּה תִּתְפַּלֵּל וְאַתָּה תָּבִין שֶׁמֵּהַתְּפִלָּה שֶׁלְּךָ, מִקּוֹלְךָ, יְכוֹלִים לֵידַע אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ. כִּי בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינוֹת מַלְכוּת, כִּי אֵין שְׁנֵי קוֹלוֹת שָׁוִים.
וְיוֹם מִן הַיָּמִים אַתָּה תָּבִין מָה הִמְתִּיקוּ מֵעָלֶיךָ בִּבְחִינַת רַחֲמִים. בְּוַדַּאי שֶׁתִּבְכֶּה, כִּי אַתָּה תָּבִין רַק בַּיּוֹם שֶׁתַּשְׁלִים אֶת דַּעֲתְךָ. וְדַעֲתְךָ בְּדֵעָה וּבַהֲבָנָה שֶׁעָסַקְתָּ עִם בְּנֵי הָאָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּמִזֶּה אַתָּה תָּבִין שֶׁנִּשְׁלָם דַּעֲתְךָ.
יוֹם מִן הַיָּמִים תִּצְטָרֵךְ לְסַפֵּר אֶת מָה שֶׁהָיָה וּמָה שֶׁרַק אַתָּה רָאִיתָ וְאִישׁ לֹא רָאָה. וְאַתָּה תְּסַפֵּר שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה מִינֵי חֵן שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁעוֹשִׂים בַּעֲמִידָה וּבַאֲכִילָה וּבְדִבּוּרוֹ עִם אֲנָשִׁים, וְאַתָּה תֹּאמַר: וּלְכָל דָּבָר יֵשׁ חֵן אַחֵר וּמְיֻחָד.
יוֹם מִן הַיָּמִים אַתָּה תִּצְעַק: כַּמָּה הָיָה קָשֶׁה לִי לְהַשְׁלִים אֶת הָאֱמוּנָה. מִתְּחִלָּה הָלַכְתִּי לְקָרֵב אֶת הָרְחוֹקִים בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי אֶתְקָרֵב יוֹתֵר לָאֱמוּנָה.
יוֹם מִן הַיָּמִים אַתָּה תָּבִין מַהִי תַּאֲוַת הַמָּמוֹן. וּמָה זוֹ הַמִּדָּה הָרָעָה הַזֹּאת, הַמִּתְגַּבֶּרֶת מִיַּלְדוּתְךָ. וְאָז תֹּאמַר כִּי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הִיא בִּבְחִינַת חוֹמָה, וְתָבִין שֶׁהִצִּילוּ אוֹתְךָ מִן הַחוֹמָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת.
יוֹם מִן הַיָּמִים אַתָּה תֵּלֵךְ בִּרְחוֹבוֹת בֵּיתְךָ וְלֹא יָבִינוּ מַדּוּעַ אַתָּה בּוֹכֶה… וְאַתָּה תֹּאמַר רַק לְעַצְמְךָ: אֲנִי בּוֹכֶה עַל כָּל פְּסִיעָה קְטַנָּה, כִּי הֵבַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ הַשְׁגָּחָה שֶׁהוֹלֶכֶת עִמָּדִי.
יוֹם מִן הַיָּמִים, שֶׁתִּהְיֶה שָׁלֵם עִם עַצְמְךָ, אַתָּה תָּבִין כִּי כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָעוֹלָם אֶלָּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק. כָּךְ תֹּאמַר: אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָבוֹא לָעוֹלָם אֶלָּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק.
יוֹם מִן הַיָּמִים אַתָּה כְּבָר תְּקַבֵּל שֶׁכָּל מָה שֶׁהָיָה חָסֵר לְךָ הוּא לֹא בֶּאֱמֶת הָיָה חָסֵר לְךָ! הַחִסָּרוֹן הוּא בַּשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אֱלֹקִים.
יוֹם מִן הַיָּמִים וְהַלֹּא רְחוֹקִים אַתָּה כְּבָר תֵּדַע לְבָרֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל כָּל כָּךְ בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁמִּפִּיךָ תֵּצֵאנָה כָּל סִדְרֵי הַבְּרִיאָה בְּחִדּוּשִׁין שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי הַדְּמָעוֹת שֶׁבָּכִיתָ.
יוֹם מִן הַיָּמִים אַתָּה תָּבִין שֶׁכָּל הַדְּמָעוֹת שֶׁל הַחִדּוּשִׁים, מֵהֶם נַעֲשָׂה סֵפֶר. אוֹי, בְּנִי, הַסֵּפֶר. תִּפְתַּח.
יוֹם מִן הַיָּמִים תָּבִין שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת כְּלוּלוֹת בִּכְאֵבָן בְּזֶה הַסֵּפֶר, הוּא נַעֲשָׂה מִן הַתּוֹרוֹת הַגְּבוֹהוֹת הַנִּפְלָאוֹת. כָּל הַסֵּפֶר יֵשׁ בּוֹ חִפּוּיִים וְהַסְתָּרוֹת, אֲבָל אַתָּה תָּבִין, יוֹם מִן הַיָּמִים, שֶׁהַכֹּל הוּא הַשֵּׁשֶׁת יָמִים הַהֵם, שֶׁהֵם הַהַתְחָלָה, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הַכֹּל. וְהַשַּׁבָּת, אַתָּה תָּבִין, הוּא הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית.
בְּנִי, אָז מָתַי תָּבִין? לֹא יוֹם וְלֹא בְּעוֹד יָמִים, בְּנִי, תָּבִין, כָּעֵת תָּבִין שֶׁהַכֹּל יִשְׁתַּנֶּה. אָמֵן וְאָמֵן.
