אֵין יוֹם שֶׁאֲנִי לֹא שׁוֹאֶלֶת בְּעִקָּר אֶת עַצְמִי: מָה אֲנִי מְתַקֶּנֶת בְּזֶה הָעוֹלָם? מָה הַתִּקּוּן שֶׁלִּי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם?
הַיּוֹם אֲנִי מוּדַעַת לָעִוָּרוֹן הַפְּנִימִי שֶׁהִתְחוֹלֵל בְּתוֹכִי. כָּל יוֹם הוּא אֵין יוֹם, הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. אֵין זֶה הַבִּטּוּל שֶׁאֲנִי מִתְבַּטֶּלֶת מוּל הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ.
יָצָאתִי בַּהֲבָנָה שֶׁל מַעְלָה לְהָבִין: מָה אֲנִי מְתַקֶּנֶת? אָמְרוּ לִי: תֵּשְׁבִי, עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ, וּמִיָּד יַקְרִינוּ מִתּוֹכֵךְ אֶת מְצִיאוּת חַיַּיִךְ. אָסוּר לָךְ לָקוּם בְּמַהֲלַךְ הַהַקְרָנָה, אָסוּר לָךְ לוֹמַר: רָאִיתִי מַסְפִּיק, דַּי וּמְיֻתָּר. מֻתָּר לָךְ רַק לְהָבִין שֶׁכָּל מָה שֶׁיַּרְאוּ לָךְ זֶה פְּרָטִי שֶׁלָּךְ. כָּעֵת מַתְחִילִים לְהַקְרִין אֶת סֶרֶט מְצִיאוּת חַיַּיִךְ.
בִּקַּשְׁתִּי לְהַאֲרִיךְ אֶת הַזְּמָן לִפְנֵי מְצִיאוּת הַהַקְרָנָה וְהָיִיתִי בְּמַעֲמָסַת דִּבּוּר, אַךְ אָמְרוּ לִי: אוֹת מִשָּׁמַיִם, לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, נִתַּן הָאוֹת וּמַתְחִילִים מַסַּע הַתִּקּוּן שֶׁלִּי בְּזֶה הָעוֹלָם.
עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי, הֶחֱזַקְתִּי חָזָק בְּאֵלּוּ מוֹשְׁבֵי כִּסֵּא הָאֱמוּנָה, חִזַּקְתִּי אֶת הַיָּמִין וְאֶת הַשְּׂמֹאל וְהִתְחִיל הַכֹּל לְהִפָּתַח. וְאוֹר עָצוּם נִמְשַׁךְ מִמַּעְלָה, אוֹר אֵינְסוֹף עַצְמוּתוֹ, עַד שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי כֵּיצַד הַגּוּף שֶׁלִּי מִתְבַּטֵּל, נֶעְלָם נֹכַח עַצְמוּתוֹ וְאֵין סוֹף אוֹר מִמֶּנּוּ יִשְׁתַּבָּח.
וּמִיָּד הִתְחַלְתִּי לִרְאוֹת תְּמוּנָה בְּתוֹךְ תְּמוּנָה, מִקְרֶה בְּתוֹךְ מִקְרֶה, וְהִנֵּה הַתִּקּוּן שֶׁלִּי הוּא לְנֶגֶד עֵינַי.
לֹא אָהַבְתִּי מַסְפִּיק אֶת עַצְמִי, אָז מִי שֶׁהִגִּיעַ בְּדַרְכִּי גַּם כֵּן לֹא אָהַב אֶת עַצְמוֹ. כָּל מָה שֶׁהָיָה חָסֵר לִי הִגִּיעַ אֵלַי בְּחִסָּרוֹן שֶׁל צַד שֵׁנִי, לָכֵן נִמְשַׁכְתִּי תָּמִיד אַחֲרֵי הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ חֲסֵרִים לִי. וְהִנֵּה הִגִּיעָה הַתְּמוּנָה, הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וַאֲנִי רוֹאָה אוֹר גָּדוֹל, וַאֲנִי שׁוֹמַעַת, לֹא מֵאָזְנַי אֶלָּא מֵהַלֵּב שֶׁלִּי, קוֹל קָדוֹשׁ: נוֹתְנִים לָךְ הִזְדַּמְּנוּת לְשַׁנּוֹת, וְהָאוֹר הָלַךְ וְהִתְעַצֵּם. נוֹתְנִים לָךְ הִזְדַּמְּנוּת לְהַתְחִיל, נוֹתְנִים לָךְ הִזְדַּמְּנוּת לְהַכִּיר, וְהָאוֹר הָלַךְ וְהִתְחַזֵּק, וְהֵבַנְתִּי שֶׁהַתִּקּוּן שֶׁלִּי הוּא בְּעִקָּר הָיָה לְהִתְעוֹרֵר.
וּבַיּוֹם שֶׁאָמַרְתִּי: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה אֲנִי מְתַקֶּנֶת? הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה. וְרָאִיתִי תְּמוּנָה שֶׁאוֹתָהּ לֹא אֶשְׁכַּח עַד יוֹם מוֹתִי בְּשֵׂיבָה טוֹבָה: כֵּיצַד אֲנִי נִלְחֶמֶת בְּלֵב יָם, בְּגַלִּים שֶׁהָיוּ בִּדְמוּתָם שֶׁל אֲנָשִׁים, שֶׁל עֲנָקִים, וְקוֹל עֲנָק כְּגַל עָמַד כְּנֶגְדִּי, כָּכָה הִתְחִיל מַסָּע חַיַּי, יָם, סְעָרוֹת וְגַלִּים גְּבוֹהִים, וְהַיּוֹם יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי מְשִׁיטָה אֶת סְפִינַת חַיַּי. וּבָרֶגַע שֶׁאָמַרְתִּי: תַּעֲרִיכִי אֶת עַצְמֵךְ, הָלְכָה וְהִתְרַחֲקָה הַסְּעָרָה. אָז הַתִּקּוּן שֶׁלָּךְ, כָּךְ שָׁמַעְתִּי, שֶׁתַּעַמְדִי וְתַרְאִי לְעַצְמֵךְ מָה בֶּאֱמֶת אַתְּ יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת וְלֹא בְּרַחֲמִים עַצְמִיִּים.
לֹא אֶשְׁכַּח תְּמוּנָה שֶׁרָאִיתִי כֵּיצַד אֲנִי בּוֹכָה וּמִתְחַנֶּנֶת עַל נַפְשִׁי, רוֹצָה הַתְחָלָה חֲדָשָׁה. וּמִן הַשָּׁמַיִם פָּתְחוּ לִי מַרְאוֹת וְאוֹתִיּוֹת, וְלֹא אֶשְׁכַּח אֶת הַקּוֹל שֶׁאָמַר לִי: תִּקְרְאִי מָה כָּתוּב. הֵרַמְתִּי אֶת רֹאשִׁי וְרָאִיתִי אֶת הַ-ש' בְּ"שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד". הַיּוֹם הֵבַנְתִּי: אֲנִי מְתַקֶּנֶת תִּקּוּן רַק בֵּינִי וּבֵין עַצְמִי, כִּי כָּל מִי שֶׁהִגִּיעַ בְּדַרְכִּי הָיָה לְהַסִּיחַ, וְאָמַרְתִּי: לְהַסִּיחַ יֵשׁ בּוֹ כַּמָּה פָּנִים בְּחִינַת שִׂיחָה וְהַסָּחָה מִדַּרְכִּי.
וּכְכָל שֶׁהַסֶּרֶט הִמְשִׁיךְ, כָּך הֵבַנְתִּי שֶׁכָּל הַתִּקּוּן זֶה לוֹמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מוֹדָה לְךָ עַל בְּרִיאָתִי. אִם בָּרָאתָ אוֹתִי, בְּוַדַּאי בְּרִיאָתִי חֲשׁוּבָה לְךָ וְהַכֹּל עוֹמֵד לְהִשְׁתַּנּוֹת.
וְהִנֵּה הִגִּיעָה הַתְּמוּנָה הָאַחֲרוֹנָה, בְּדִיּוּק שֶׁבִּקַּשְׁתִּי שֶׁיַּרְאוּ לִי אֶת הַסּוֹף, אֶת הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַתִּקּוּן. וְרָאִיתִי תְּמוּנָה, זוּג יָדֶיהָ שֶׁל הַיַּלְדָּה, הַיַּלְדָּה שֶׁבִּי, מַגִּישָׁה לִי בְּיָדֶיהָ הַקְּטַנּוֹת וּבְיִרְאָה סִדּוּר קָטָן. וּמִיָּד פָּתַחְתִּי הַסִּדּוּר, וְכָךְ נִכְתַּב: כָּל תְּפִלָּה שֶׁלָּךְ הִיא עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִכָּל תְּפִלָּה שֶׁלָּךְ בָּרָא הַבּוֹרֵא עוֹלָם קָטָן שֶׁיִּהְיֶה לָךְ טוֹב, אָמֵן וְאָמֵן!
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה קעח'
