הֵבַנְתִּי הַיּוֹם שֶׁתְּפִלָּה הִיא בָּאָה לְכַוֵּון וּלְחָדֵּד שֶׁפִּי וְלִבִּי יִהְיוּ שָׁוִוים. אֲנִי כָּמֵהָ בִּכְמִיהָה לַדָּבָר אָז אֲנִי חוֹתֵר אֵלָיו בְּתְפִלָּה. אַךְ אֵין אֲנִי יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁאֲנִי אָסִיר בְּבֵית הָאֲסוּרִים, שֶׁנִּכְנַסְתִּי לַעֲנִישָׁה עַצְמִית, אֶל זֶה הַחֶדֶר כְּכֶלֶא, שֶׁמָּלֵא הוּא בְּמַחֲשָׁבוֹת. כָּל אָדָם מְקַבֵּל מְעֵין עֲנִישָׁה עַצְמִית לְהִכָּנֵס לְאֵיזֶשֶׁהוּ חֶדֶר. אֶחָד יִשְׁמַע קוֹלוֹת – וּמִיָּד יַגִּידוּ שֶׁהוּא מְשֻׁגָּע. הָאֶחָד יִכָּנֵס לַחֶדֶר וְיִִרְאֶה אֶת הָעֳמָסִים מַמָּשׁ נוֹפְלִים כַּחֲבִילוֹת, חֲבִילוֹת לְתוֹךְ הַחֶדֶר, וְיִשְׁקַע בַּתְּהוֹם. וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי לַחֲדַר הַמַּחֲשָׁבוֹת, רַק חוֹשֵׁב עַד שֶׁאֲנִי מְאַבֵּד הַשִּׂמְחָה. אֲנִי מֵצִיץ מֵהַחֶדֶר שֶׁלִּי לִלְמֹד עַל שְׁאַר הַחֲדָרִים, מִתְעַנְיֵן לָדַעַת מַדּוּעַ בַּחֶדֶר מִמּוּלִי יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁצּוֹרֵחַ וּמְאַבֵּד שְׁפִיּוּת דַּעְתּוֹ. אֲנִי שׁוֹמֵעַ זַעֲקוֹת כְּאֵב, אֲנִי מַבִּיט וְרוֹאֶה חֲדָרִים, חֲדָרִים, וּבְכָל חֶדֶר יֵשׁ עֲנִישָׁה. וְתָמִיד רָצִיתִי לְהָבִין, אַךְ הִתְחַלְתִּי בַּתְּפִלָּה לָדַעַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל, כִּי הַתְּפִלָּה שֶׁלִּי שֶׁמְּהוּלָה הִיא בִּדְמָעוֹת, מְקֻבֶּלֶת הִיא לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ לַתְּפִלָּה שֶׁלִּי הַשְׁפָּעָה בַּמְּרוֹמִים.
הַתְּפִלָּה הִיא עַמּוּד הַמְּקַשֵּׁר אֶת הַנְּשָׁמָה עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַתְּפִלָּה הִיא הַלֵּב, הִיא הַשְּׁכִינָה, הִיא עֲבוֹדַת הָרְצוֹנוֹת אֲשֶׁר מִשְׁכַּנָם בַּלֵּב, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. יָרְדוּ דְּמָעוֹת בְּעֵינַי, וְהֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא הִקְדַּשְׁתִּי מַסְפִּיק זְמַן לִתְפִלָּה, לֹא שֶׁנִּכְתְּבָה וְלֹא שֶׁכְּתוּבָה, אֶלָּא תְּפִלָּה שֶׁנִּכְתְּבָה מִתּוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי, תְּפִלָּה שֶׁתַּכְלִיתָהּ דְּבֵקוּת עִם הַבּוֹרֵא, לְקַשֵּׁר וּלְחַבֵּר מֵחָדָשׁ אֶת הָאוֹר הַפְּרָטִי שֶׁלִּי עִם נִשְׁמוֹת עַם יִשְׂרָאֵל, עִם הָאוֹר הַכְּלָלִי שֶׁל הַשְּׁכִינָה.
הֵבַנְתִּי שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא זִוּוּג עִם הַשְּׁכִינָה, הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי חַיָּב לַעֲבֹר זִכּוּךְ מַחֲשָׁבָה וְעִדּוּן הָרֶגֶשׁ. אֲנִי בּוֹכֶה כִּי מוֹרִי אוֹמֵר: גַּם עִדּוּן הַדִּבּוּר. אֲנִי אוֹחֵז אֶת רֹאשִׁי וְשׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ אוֹמֵר: בְּנִי, גַּם הַכְנָעַת הַלֵּב. אֲנִי מִסְתַּכֵּל בִּדְמָעוֹת וְאוֹמֵר: מָה אַתָּה רוֹצֶה, מוֹרִי? הוּא מֵשִׁיב, וְאוֹמֵר: תִּקּוּן כָּל כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ לַעֲבֹד אֶת הַבּוֹרֵא, וּכְשֶׁאֲנִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת פְּנִימִית, אֲנִי אוֹמֵר לוֹ: אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי שֶׁאֲנִי אַקְדִּישׁ כָּל יוֹם זְמַן לִתְפִלָּה, וְהוּא אוֹמֵר: כֵּן, לְבִטּוּל מְחִצַּת הַדִּמְיוֹן, כֵּן, שֶׁתִּהְיֶה בִּדְבֵקוּת וְתַרְגִּישׁ שֶׁנּוֹלַדְתָּ מֵחָדָשׁ. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי עוֹבֵר מַשֶּׁהוּ כָּעֵת, וְשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַדְּבָרִים, אֲנִי מְנַסֶּה לְהָבִין, וּמוֹרִי מַמְשִׁיךְ: הָאָדָם נִקְרָא מְדַבֵּר, כֵּיוָן שֶׁכֹּחַ הַדִּבּוּר הוּא כֹּחַ הַמְּקַשֵּׁר בֵּין הַמַּחֲשָׁבָה וּבֵין הַמַּעֲשֶׂה.
בְּנִי, הִתְחַלְנוּ אֶת הַכֵּלִים שֶׁל חֹסֶר הַוַּדָּאוּת. אַתָּה זוֹכֵר בַּמַּחֲשָׁבָה, וְתָמִיד תִּזְכֹּר שֶׁהַצַּדִּיק כָּל תַּעֲנוּגוֹ מִקְּדֻשָּׁה, מֵרוּחָנִיּוּת, דְּבֵקוּת וְקִרְבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֵצֶל צַדִּיק כְּבָר נַעֲשָׂה שָׁלוֹם בֵּין הַנְּשָׁמָה וְהַגּוּף, וְלָכֵן אֵין לוֹ יִסּוּרִים. לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתַּעֲשֶׂה שָׁלוֹם? הוּא אוֹמֵר. אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיעַ לְשָׁלוֹם. אָז תַּתְחִיל בִּתְפִלָּה.
בְּנִי, לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מְסַיֵּם, אַתָּה תִּרְשֹׁם: אֵין נֵס בְּלִי נִסָּיוֹן, כִּי כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הֵם טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאוֹד, בְּנִי. יֵשׁ נִסְיוֹנוֹת קְטַנִּים, יֵשׁ נִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים, כִּי לְפִי הַנִּסָּיוֹן שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, כָּךְ אַתָּה עוֹלֶה. עַכְשָׁו תִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים, וְשֶׁאֲסַיֵּם אַתָּה תְּחַבֵּר תְּפִלָּה. אָז אֲנִי אוֹמֵר: אֲנִי אֶבְכֶּה, וּמוֹרִי אוֹמֵר: תִּבְכֶּה, כָּךְ תְּטַהֵר אֶת כָּל הַמְּדַמֶּה, אָמֵן וְאָמֵן.
