חומות- חלק ב'

בְּהַקְשָׁבָה נְקִיָּה וּבְהִתְרַגְּשׁוּת רָצִיתִי לְהַפְסִיק לְהִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי הַחוֹמוֹת שֶׁיִּסְּרוּ אוֹתִי.

פָּתַחְתִּי אֶת דֶּלֶת לִבִּי וְאָמַרְתִּי: אֲנִי רוֹצֶה לָצֵאת לִתְקוּפָה, לִמְצִיאוּת, לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה.

בִּדְמָעוֹת שֶׁל יֶלֶד הַמִּתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ בִּקַּשְׁתִּי לָגַעַת וּלְהָסִיר אֶת חוֹמַת הַיִּסּוּרִים שֶׁקָּרָאתִי לָהּ חוֹמַת הָרֶגֶשׁ, שֶׁחָסְמָה אֶת הָאוֹר לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ לִבִּי וּלְהָאִיר אֶת דַּרְכִּי.

שָׁאֲלוּ אוֹתִי: מָה זֶה רֶגֶשׁ? וּמַדּוּעַ הָרֶגֶשׁ מִתְרַגֵּשׁ וּמַכְאִיב לְאֹרֶךְ הַשָׁנִים? אָז אָמַרְתִּי שֶׁזֶּה בְּעִקָּר מֵאוֹתָם הַמִּלִּים שֶׁשָׁמַעְתִּי שֶׁחָדְרוּ לְלִבִּי וּבָנוּ בִּי חוֹמָה עַד כַּמָּה אֲנִי לֹא בְּסֵדֶר, עַד שֶׁהֶאֱמַנְתִּי שֶׁאֲנִי בְּסֵדֶר בְּאִי סֵדֶר שֶׁל בִּקֹּרֶת, כִּי כָּל הַיּוֹם בִּקַּרְתִּי אֶת כָּל מָה שֶׁעָבַר לְיָדִי. וּבַיּוֹם שֶׁהִפְסַקְתִּי לְהִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה שֶׁל הָרֶגֶשׁ, הִתְחַלְתִּי לְהַרְגִּישׁ כָּל מִלָּה, כָּל נְגִיעָה, וּבְעִקָּר הִרְגַשְׁתִּי יוֹתֵר גַּעֲגוּעַ. מִתְגַּעְגֵּעַ אֶל עַצְמִי וּמִי שֶׁאֲנִי שֶׁהָלַכְתִּי לְאִבּוּד בְּתוֹךְ הַמְּעַרְבֹּלֶת שֶׁל הַשָׁנִים לְהֵיכָן דַּרְכִּי וּמָה הֵם רְצוֹנוֹתַי.

וְהַגַּעֲגוּעַ לֹא מַרְפֶּה. וְהַגַּעֲגוּעַ, הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ לְסַפֵּר, בַּיּוֹם שֶׁהִפְסַקְתִּי לְהִתְחַבֵּא וְגִלִּיתִי אֶת הָאֱמֶת- יֵשׁ מֶלֶךְ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְקָרָאתִי לוֹ בּוֹרֵא עוֹלָם.

הַיּוֹם אֲנִי יוֹדֵעַ לִקְרֹא לוֹ, כִּי הִתְחַלְתִּי לְהַרְגִּישׁ, וּלְהַרְגִּישׁ זֶה לָגַעַת בָּאֱמֶת.

אֱמֶת זֶה רָצוֹן, רָצוֹן זֶה יְכֹלֶת, וּבַיְּכֹלֶת אֲנִי הוֹלֵךְ עִם הָאֱמֶת שֶׁלִּי לָעוֹלָם הַרְבֵּה יוֹתֵר וּמְדֻיָּק לְעַצְמִי. אֲנִי לֹא מִתְחַבֵּא, אֲנִי מְסַפֵּר אֵיפֹה טָעִיתִי, אֵיפֹה נָפַלְתִּי, וְהֵיכָן הָעִוָּרוֹן עִוֵּר אֶת דַּרְכִּי וְאֶת חַיַּי.

עַכְשָׁיו אֲנִי מוּכָן לְהַתְחִיל לֶאֱהֹב, כִּי עָבַרְתִּי אֶת חוֹמַת הָרֶגֶשׁ. אָמֵן וְאָמֵן.

 

לספר ניצחתי ואנצח