עַכְשָׁיו אֲנִי מוּכָנָה עִם הַכְּלִי הַשְּׁבִיעִי, הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר, וְהוּא נִקְרָא: לְעַדֵּן אֶת הָרֶגֶשׁ, לְעַדֵּן אֶת הַתְּגוּבָה.
וּמִיָּד שָׁתַקְתִּי וְאָמַרְתִּי: מִבְּחִינָתִי זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, כִּי בַּוַּדָּאִי הַחִיצוֹנִי – כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְסִירָה אוֹתוֹ מִתְגַּלֶּה הַפְּנִים. תַּסְבִּירִי, אָמַר לִי מוֹרִי. לִפְעָמִים אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַסְתִּיר אֶת מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת וְזֶה בָּא בִּתְגוּבָה חִיצוֹנִית. וְהִמְשִׁיךְ מוֹרִי, עִדּוּן הָרֶגֶשׁ נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי מוּדָעוּת. אַתְּ מְדַמְיֶנֶת שֶׁמַּצִּיבִים לְפָנַיִךְ מְעֵין מַרְאָה, וְהַנּוֹכְחוּת שֶׁלָּךְ הִיא חֲשׁוּבָה עַד מְאוֹד. אַתְּ צְרִיכָה לִלְמֹד לְהִשָּׁאֵר בְּעִדּוּן הָרֶגֶשׁ. אָמַרְתִּי זֶה קָשֶׁה, אָמַר לִי מוֹרִי: תְּשַׁנִּי אֶת הַהִתְפָּרְצוּת הַפִּתְאוֹמִית וְתַחְשְׁבִי בְּאוֹתָן שְׁנִיּוֹת כֵּיצַד אַתְּ מִתְחַנֶּנֶת עַל נַפְשֵׁךְ וּמַגִּיעָה לְהַסְכָּמָה שֶׁעָלַיִךְ לְבַצֵּעַ מְשִׂימָתֵךְ.
כֵּן בִּתִּי, הֲרֵי בָּאת לְהַשְׁלִים מְשִׂימָה בְּזֶה הָעוֹלָם וְהַמִּטְעָן הַפְּנִימִי שֶׁמְּעוֹרֵר סְעָרוֹת בָּךְ – נוֹצָר מִמֶּנּוּ עוֹלָם שָׁלֵם. בַּיּוֹם שֶׁהִתְעוֹרַרְתְּ לֹא תּוּכְלִי יוֹתֵר לְהִמָּלֵט מִזֶּה, אֶלָּא רַק לְתַקֵּן אֶת זֶה וּלְהִתְגַבֵּר. אַתְּ תַּהְפְכִי אַט אַט לְאַהֲבָה בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ. לְאַט לְאַט, בַּעֲבוֹדָה פְּנִימִית וּמְדֻיֶּקֶת, אַתְּ תַּעֲלִי אֶת הַחִבּוּר שֶׁל עִדּוּן הָרֶגֶשׁ אֶל רֹאשׁ סֻלַּם הָעֲרָכִים. אַתְּ תַּתְחִילִי לְהָבִין שֶׁבְּכָל דָּבָר מִסְתַּכְּלִים בָּךְ בַּחִיצוֹנִיּוּת, וְאַתְּ צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת עִדּוּן הָרֶגֶשׁ בֵּינֵךְ וּבֵין עַצְמֵךְ כְּחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, וְכָל פַּעַם תִּפָּתַח בָּךְ נְקֻדַּת אוֹר קְטַנָּה.
הַסְּעָרָה בְּלֵב יָם הִיא לֹא רַק שֶׁלָּךְ, הִיא גַּם מְבִיאָה סֵבֶל לַאֲחֵרִים. וְכָל יוֹם אַתְּ צְרִיכָה לְהָבִין שֶׁאַתְּ צְרִיכָה לְהַגִּיעַ לְהַחְלָטָה לְהָבִיא, כֵּן בִּתִּי, אֶת עַצְמֵךְ לִמְעֵין עִדּוּן הָרֶגֶשׁ לְהַשְׁקִיט אֶת הַסְּעָרָה. וּדְעִי שֶׁבַּחֵלֶק הַבָּא שֶׁתִּצְטָרְכִי לְהִתְמוֹדֵד – יִהְיֶה בּוֹ אֶת הַוַּדָּאוּת הַשְּׁמִינִית, כֵּיצַד לִשְׁמֹר עַל מָה שֶׁקַּיָּם, אָמֵן וְאָמֵן.
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה רפז'
