אָמַרְתִּי: לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְבַּטֵּל הָרַע וְיִתְבַּטֵּל הַהִתְנַגְּדוּת וְיִתְבַּטֵּל הַדְּמָעוֹת. הַדְּמָעוֹת שֶׁאָסַפְתִּי מֵאוֹתָם הַיָּמִים שֶׁזָּעַקְתִּי לִמְצֹא וּלְהָבִין אֶת דֶּרֶךְ מְצִיאוּת חַיַּי. לֶעָתִיד לָבוֹא, כָּךְ לָמַדְתִּי לוֹמַר לְעַצְמִי, בַּיּוֹם שֶׁאֲנִי אָבִין.
וְהַיּוֹם שֶׁאֲנִי קַשּׁוּב וּמַקְשִׁיב לַקּוֹל הַפְּנִימִי, הֵבַנְתִּי שֶׁהַשֶּׁקֶר מַזִּיק לָעֵינַיִם בַּגַּשְׁמִיּוּת וּבָרוּחָנִיּוּת. וּמְשַׁקְּרוֹת עֵינַיִם, כִּי כָּל מָה שֶׁרָאִיתִי הַיּוֹם הֵבַנְתִּי שֶׁרַק שֶׁבֶּעָתִיד שֶׁיָּבוֹא הָיִיתִי בְּשֶׁקֶר מֻחְלָט. וְהַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי עַל אוֹתָם יָמִים, וְיָדַעְתִּי שֶׁהַדְּמָעוֹת שֶׁהֵן מַיִם מְלוּחִים. כִּי הַשּׁוֹתֶה מַיִם מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ, אַךְ הַשּׁוֹתֶה מַיִם מְלוּחִים, לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ אֶלָּא שֶׁמּוֹסִיף צִמָּאוֹן עַל צִמְאוֹנוֹ. עַד שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת מַיִם אֲחֵרִים לְכַבּוֹת אֶת צִמְאוֹנִי, מַיִם מִבְּאֵר הַמַּיִם שֶׁל תּוֹרַת הַצַּדִּיק. הַיּוֹם הֵבַנְתִּי עַד כַּמָּה שֶׁלֹּא נִזְהַרְתִּי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי הָיִיתִי בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶר. אָז הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהַשֶּׁקֶר הוּא הָאֱמֶת, עַד שֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת הָאֱמֶת. וְאָמַרְתִּי: אַבָּא, נִמְצָא שֶׁהָאֱמֶת הוּא אֶחָד, אַבָּא הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי, הוֹשִׁיעֵנִי, כָּךְ צָעַקְתִּי כָּל יוֹם. אָז לְמִי אֲסַפֵּר אֶת מָה שֶׁעָבַרְתִּי? אַךְ לָקַחְתִּי מִשְׁפָּט אֶחָד לְהַעֲבִיר לָכֶם בְּמֶסֶר לֶעָתִיד לָבוֹא. אֶת כָּל מִי שֶׁפָּגַשְׁתִּי הִפְגַּשְׁתִּי עִם הַמִּשְׁפָּט "זֶה לֶעָתִיד לָבוֹא. יִתְבַּטֵּל הָרַע בִּתִּי, וְיִתְבַּטֵּל הַהִתְנַגְּדוּת בְּנִי, וְיִתְבַּטֵּל הַדְּמָעוֹת יְלָדַי".
לְמִי תְּסַפֵּר אֶת מָה שֶׁהָיָה? עַד שֶׁעָתִיד לָבוֹא עָמַדְתָּ חֲזָק עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל כְּבוֹד הַצַּדִּיק, וּמָה אָמַרְתָּ בְּבֶכִי? כְּבוֹד הַצַּדִּיק הַשֶּׁקֶר מַזִּיק לָעֵינַיִם. כִּי עַל יְדֵי הַשֶּׁקֶר בְּנִי, אַל תִּבְכֶּה, כִּי הֵבַנְתָּ שֶׁהַשֶּׁקֶר מְסַלֵּק הַשְׁגָּחַת עֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּפוֹגֵם בָּעֵינַיִם, כִּי הַשֶּׁקֶר נִמְשָׁךְ מֵרָחוֹק.
שִׂים אֶת רֹאשְׁךָ עַל צִיּוּנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְכָכָה תֹּאמַר: "לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא אֲנִי אָשִׂים אֶת רֹאשִׁי עַל צִיּוּנְךָ, לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאֲנִי אֶפְגֹּשׁ מִתּוֹכִי מְצִיאוּת אַחֶרֶת, אִיש אַחֶר, בּוֹגֶר וּמְבִין".
וּבְעוֹדִי עַל צִיּוּנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת פְּעִימוֹת לִבִּי, אֲנִי מַמְשִׁיך לוֹמַר: אָסוּר לְךָ, אָסוּר לְךָ כָּעֵת לְוַתֵּר, אָסוּר לְךָ כָּעֵת לְהֵחָלֵשׁ.
תַּגִּיד: כְּבוֹד הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָּ לֶעָתִיד לָבוֹא, אַךְ מָה אֲנִי מְבַקֶּש? שֶׁבֶּעָתִיד שֶׁל הַיּוֹם, וּבֶעָתִיד שֶׁיָּבוֹא אַתָּה תִּהְיֶה לְיָדִי בְּכָל פְּסִיעוֹתַי אֵיךְ שֶׁכִּוַּנְתָּ מִלְּמַעְלָה אֶת הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
אֲנִי שׁוֹאֶל אֶת עַצְמִי: מָה אַתָּה רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ עַל צִיּוּנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, אִם הִגַּעְתָּ עַד הַיּוֹם לְאָן שהִגַּעְתָּ וְהֶרְאוּ לְךָ כַּמָּה מִינֵי נִסִּים מָה תְּבַקֵּשׁ? כָּךְ אָמַרְתִּי עַל צִיּוּנוֹ שֶׁכֻּלָּם יִשְׁמְעוּ בְּלִי בּוּשָׁה: כְּבוֹד הַצַּדִּיק, אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹר מְאוֹד אֶת הַזִּכָּרוֹן שֶׁלֹּא לִפֹּל לְשִׁכְחָה בִּבְחִינַת מִיתַת הַלֵּב, וְהָעִקָּר לִזְכֹּר תָּמִיד כָּל מָה שֶׁנַּעֲשָׂה לִי לְטוֹבָה. לֹא רוֹצֶה לִשְׁכֹּחַ, רוֹצֶה לִזְכֹּר.
וְכָל יוֹם יֵשׁ בּוֹ מַחֲשָׁבָה, דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלֶּה אֶת עַצְמוֹ.
בְּנִי, שֶׁבָּאת לָעוֹלָם אָמְרוּ מִלְּמַעְלָה: לֶעָתִיד לָבוֹא וְהַנְּשָׁמָה הַזֹּאת, הַיֶּלֶד הַזֶּה יַעֲשֶׂה נַחַת רוּחַ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
לֶעָתִיד לָבוֹא הוּא יגַלֶּה אֶת בְּאֵר הַמַּיִם, לֶעָתִיד לָבוֹא הוּא יֹאמַר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.
לֶעָתִיד לָבוֹא, אַבָּא גֵּאֶה בְּכָל מַעֲשֶׂיךָ. אָמֵן וְאָמֵן.
