הַיּוֹם שֶׁזֶּה בְּחִינַת יוֹם טוֹב שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק יוֹם טוֹב, הֶחֱלִיט מוֹרִי לַעֲזֹר לִי וּלְהִכָּנֵס אֶל פְּנִימִיּוּתִי וְלִדְלוֹת בְּעַצְמִי וּבְעֶזְרָתוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת.
וְעִקַּר הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת הוּא לְהַגִּיעַ לְשָׁלוֹם בְּעַצְמִי. וְעוֹד הוֹסִיף מוֹרִי וְאָמַר כִּי יֵשׁ הַטַּעַם בְּכָל אַרְבָּעִים יָמִים לְדַקְדֵק בְּיוֹתֵר עַל מְצִיאַת הַנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת. וְשָׁאַלְתִּי: כֵּיצַד מוֹצְאִים בְּתוֹךְ שִׁגְרַת הַיּוֹם אֵיזוֹ שֶׁהִיא נְקֻדָּה טוֹבָה, וּמַדּוּעַ קָשֶׁה לִי לְהָבִין שֶׁהַנְּקֻדָּה מְחַיָּה אֶת נִשְׁמָתִי?
וְאָמַר מוֹרִי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׂמֵחַ שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים בְּעַצְמֵנוּ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, כִּי כָּךְ אָנוּ בּוֹנִים כְּלִי הַמַּחֲזִיק שָׁלוֹם, שָׁלוֹם פְּנִימִי.
וְהִמְשִׁיךְ מוֹרִי וְאָמַר: צָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמִי לִשְׁאֹל – מָצָאתְּ נְקֻדָּה טוֹבָה בְּעַצְמֵךְ? אִם תָּשִׁיבִי "אֵינֶנִי יוֹדַעַת", אָז הִיא עֲדַיִן עוֹשָׂה תַּהֲלִיךְ שֶׁל הַכָּרַת עַצְמָהּ, אִם תָּשִׁיבִי "מְחַפֶּשֶׂת", אָז הִיא מַכִּירָה וְעֵרָה לְמִדּוֹתֶיהָ, וְאִם תָּשִׁיבִי "מָצָאתִי", אָז הִיא קְרוֹבָה וְנִקְרֵאת הִיא מַקְשִׁיבָה לְלִבָּהּ.
וְיוֹדַעַת לוֹמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כָּל נְקֻדָּה שֶׁמָּצָאתִי הִיא נִצּוֹץ שֶׁהִנֵּה הִתְגַּלָּה בְּתוֹכִי אוֹר אֱלֹקוּתְךָ.
וּבִקַּשְׁתִּי מִמּוֹרִי שֶׁיְּחַדֵּשׁ לִי נְקֻדָּה טוֹבָה עַל עַצְמִי.
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה רמז'
