אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי: תִּגְדְּלִי וְתָבִינִי שֶׁכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלָּךְ יוֹצְרוֹת מַעֲשֶׂה, וּמִיָּד כְּשֶׁתְּחַיְּכִי אָז תֹּאמְרִי לְעַצְמֵךְ: יַלְדָּה קְטַנָּה, אֵיךְ אַתְּ מַתְחִילָה לִבְנוֹת מַעֲשֶׂה? כִּי מַעֲשֶׂה נַעֲשֶׂה דֶּרֶךְ לִמּוּד, הִסְתַּכְּלוּת, הַבְחָנָה שֶׁל תּוֹצָאָה וְקַבָּלָה פְּנִימִית, אָז תָּמִיד תָּבִינִי שֶׁלְּכָל חֵלֶק יֵשׁ תַּפְקִיד עַד הַמַּעֲשֶׂה.
תִּלְמְדִי לְקַבֵּל, יִהְיֶה לָךְ קַל לָתֵת.
מָה שֶׁתִּקְּחִי לָךְ לְעַצְמֵךְ הוּא גַּם מָה שֶׁיַּחֲזִיר לָךְ, כִּי תָּמִיד תֹּאמְרִי: בְּוַדַּאי הַיְּקוּם בּוֹנֶה וְיוֹצֵר מְצִיאוּת, בּוֹנֶה וְיוֹצֵר מִתּוֹךְ סִפּוּר עַל אִשָּׁה שֶׁבְּכָל חַיֶּיהָ הִיא אָמְרָה: זֶה יִהְיֶה מְאוֹד קָשֶׁה, אָז הַקֹּשִׁי נֶאֱמַד וְהִתְגַּבֵּר. וְלָהּ הָיְתָה חֲבֵרָה מְאוֹד טוֹבָה, בְּוַדַּאי שֶׁחַיֶּיהָ הָיוּ בְּמַכְשֵׁלוֹת רוּחָנִיּוֹת, אַךְ הִיא בֵּרְכָה עַל כָּל מַכְשֵׁלָה וְהִיא יָדְעָה לוֹמַר הַטּוֹב, הַמֵּטִיב, הַמּוּאָר מְנַצֵּחַ.
כִּי בַּמַּחֲשָׁבָה לַחֲשֹׁב שֶׁהַצַּד הַטּוֹב נוֹצַר מִכַּוָּנוֹת שֶׁנִּבְנוֹת דֶּרֶךְ מַעֲשֶׂה, נָכוֹן, רַק מַעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה בַּפֹּעַל.
אַךְ לִפְנֵי שֶׁתֵּצְאִי אֶל הַמַּסָּע שֶׁתִּקְרְאִי לוֹ חַיַּיִךְ, אַתְּ תִּצְּרִי מַחֲשָׁבוֹת וְאַתְּ תַּגְשִׁימִי אוֹתָן רַק אִם תַּאֲמִינִי בֶּאֱמֶת בְּעַצְמֵךְ, אִם תַּגִּידִי לְעַצְמֵךְ: עַל אַף הַקֹּשִׁי אֲנִי אֲנַצֵּחַ. וּבַדֶּרֶךְ שֶׁלָּךְ לְעוֹלָם לֹא תְּחַפְּשִׂי אֶת הֶָאֱמֶת שֶׁל אֲחֵרִים, כִּי אֱמֶת זוֹהִי רְאִיָּה פְּנִימִית, וְכָל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה בְּעַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ רְאִיָּה פְּנִימִית, נָכוֹן, אֱמֶת, שֶׁבְּכַוָּנוֹת הַמַּחֲשָׁבָה, הַבִּטּוּי, הֵם יוֹצְרִים אֶת הָרְאִיָּה. אָז מָה שֶׁאֲנִי רוֹאָה זֶה לֹא מָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה. וּמָה שֶׁאַתָּה תִּרְאֶה אֲנִי לֹא רוֹאָה, כָּךְ אָמַרְתִּי בְּתַהֲלִיכֵי הַזּוּגִיּוּת שֶׁהִגִּיעוּ קְשָׁיִים. אַךְ לָמַדְנוּ שֶׁלְּכָל אֱמֶת אֶפְשָׁר לִקְשֹׁר עוֹד צַד אֶחָד, וְאָז קָרָאנוּ לְזֶה בְּתוֹךְ הַתַּהֲלִיךְ הָרוּחָנִי: הָאֱמֶת מִתּוֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה הַפְּנִימִית הַיּוֹצֶרֶת.
כִּי רֹב הַמַּחֲלוֹקוֹת מַגִּיעוֹת מֵהִסְתַּכְּלוּת שֶׁל הָאֱמֶת.
אָז הַיּוֹם אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהָאֱמֶת שֶׁלִּי זוֹהִי רְאִיָּה שֶׁלִּי. וַאֲנִי לֹא מְחַפֶּשֶׂת מִלָּה מְחַזֶּקֶת שֶׁיֹּאמְרוּ בְּדַרְכִּי כֻּלָּם: רוֹאִים שֶׁזּוֹ הָאֱמֶת שֶׁלָּךְ. אֲנִי פּוֹעֶלֶת מִתּוֹךְ תִּקּוּן חַיַּי שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת אֱלֹקִית. אֲנִי לֹא מְחַכָּה שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת מַסָּעִי בְּזֶה הַתִּקּוּן, הַמַּסָּע שֶׁלִּי הוּא בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבָּנִיתִי וְיָצַרְתִּי מְצִיאוּת.
אָז יָצָאתִי לְדֶרֶךְ שֶׁהִיא יְשָׁרָה. הַיּוֹם אָמַרְתִּי שֶׁבַּהִסְתַּכְּלוּת שֶׁלִּי לְאָחוֹר הִיא הָיְתָה דֶּרֶךְ שֶׁבְּרֻבָּה הָיְתָה בְּעִקּוּלִים רַבִּים, אַךְ הַיּוֹם הֵבַנְתִּי שֶׁהַדֶּרֶךְ הִיא יְשָׁרָה. כִּי כָּל מָה שֶׁרָאִיתִי מֵאָחוֹר זֶה הַפְּחָדִים, חֹסֶר הַמְּצִיאוּת, שֶׁתָּמִיד שָׁאַלְתִּי: מָה יַגִּידוּ אֲחֵרִים? אָז פִּתְאֹם אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: אַתְּ מְחַזֶּקֶת אֶת עַצְמֵךְ מֵהַיּוֹם, יֵשׁ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְאַתְּ מַמְשִׁיכָה בָּהּ כְּשֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת וְיוֹצֶרֶת מְצִיאוּת.
אָז הַיּוֹם הֵבַנְתִּי שֶׁלְּכָל מְצִיאוּת יֵשׁ אֱמֶת, אֱמֶת בַּהִסְתַּכְּלוּת, אֱמֶת בָּרָצוֹן, אֱמֶת בָּרְגָשׁוֹת, אֱמֶת בַּנָּכוֹן וֶאֱמֶת בַּקַּיָּם. וְשֶׁהִתְחַבַּרְתִּי לְעַצְמִי אָמַרְתִּי שֶׁמְּצִיאוּת הִיא רְאִיָּה נְכוֹנָה, פִּיּוּס פְּנִימִי, לֶאֱהֹב אֶת עַצְמֵךְ, לָלֶכֶת עִם הָאֱמֶת שֶׁלָּךְ וְלִהְיוֹת יְשָׁרָה עִם מָה שֶׁאַתְּ מַרְגִּישָׁה. אִם תְּשַׁקְּרִי לְעַצְמֵךְ, כָּל מִי שֶׁיַּגִּיעַ בְּדַרְכֵּךְ יִצֹּר מְצִיאוּת שֶׁאֵין בָּהּ אֱמֶת.
אָז בֹּקֶר טוֹב אָמַרְתִּי, הִתְעוֹרַרְתִּי וְחִבַּרְתִּי מַחֲשָׁבָה וּמְצִיאוּת.
הַמַּחֲשָׁבָה – הַכֶּתֶר, הַמְּצִיאוּת – הַחֶסֶד מִתּוֹךְ הַחֲסָדִים שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה עִם עַצְמִי וְעִם אֲחֵרִים. מַחֲשָׁבָה אֱלֹקִית, מְצִיאוּת רוּחָנִית.
אָז תַּמְשִׁיכִי בְּדַרְכֵּךְ, הִנָּךְ בּוֹנָה מִבְנֶה פְּנִימִי רוּחָנִי שֶׁיָּאִיר לָךְ בִּקְדֻשָּׁה.
וּלְעוֹלָם אַל תִּפְחֲדִי מִבִּקֹּרֶת שֶׁל אֲחֵרִים, תְּחַיְּכִי וְתֹאמְרִי: הַבִּקֹּרֶת הִיא בָּאָה לְחַדֵּד אֶת הַדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּית שֶׁלִּי עִם עַצְמִי.
אָז כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלִּי הֵן מְצִיאוּת אֶל דֶּרֶךְ אַחַת: לְהִתְקַיֵּם וְלִחְיוֹת בְּאוֹר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אָמֵן וְאָמֵן!
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה מג'