בִּזְהִירוּת שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי: מָה שְׁלוֹמִי? וְיֵשׁ שֶׁיַּגִּידוּ: אַתְּ נִמְצֵאת עִם עַצְמֵךְ, מַדּוּעַ אַתְּ שׁוֹאֶלֶת? שְׁתִיקָה, מְבוּכָה וּתְהִיָּה.
הִתְרַחַקְתִּי מְאוֹד מֵעַצְמִי, אוֹ מֵהַפַּחַד שֶׁעַצְמִי, שֶׁזֶּה אֲנִי, אֶשְׁאַל: מָה הַתִּקּוּן שֶׁלִּי? הַאִם אֲנִי בּוֹרַחַת מֵהַתִּקּוּן שֶׁלִּי וְהַתִּקּוּן רוֹדֵף אַחֲרַי? אֲנִי עוֹצֶרֶת, בּוֹכָה וּמוּכָנָה לְהִתְמוֹדֵד בִּשְׁאֵלָה אַחַת: מָה הַתִּקּוּן שֶׁלִּי בְּזֶה הָעוֹלָם?
וּמִיָּד יִפְתְּחוּ לִי אֶת אֵלּוּ מַרְאוֹת הַנִּסְיוֹנוֹת לְהַרְאוֹת לִי שֶׁכָּל נִסָּיוֹן הוּא דֶּרֶךְ שֶׁלִּי לְגַלּוֹת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁנִּתְגַּלֶּה וְיָאִיר בְּדַרְכִּי.
בִּתִּי, כָּל הַקִּלְקוּלִים וְהַפְּגָמִים נִמְשָׁכִים מִפְּגַּם הַצִּמְצוּמִים, מָה שֶׁבַּתְּחִלָּה, כָּךְ תַּגִּידִי, אַתְּ זוֹכָה לְצִמְצוּם הָאוֹר. וְתָבִינִי: כָּל מָה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא בַּדִּיּוּק שֶׁל דַּיְקָא עַל-פִּי הַמִּדּוֹת שֶׁלָּךְ.
תְּבַקְשִׁי כָּל יוֹם לִזְכּוֹת לְהַגְדִּיל אֶת הַכְּלִי, שֶׁזֶּה פְּנִימִיּוּתֵךְ. אַל תְּפַחֲדִי מֵהַנִּסָּיוֹן, תְּנַצְּחִי אוֹתוֹ. אֵיךְ? כְּכָל שֶׁהָאֱמוּנָה שֶׁלָּךְ יוֹתֵר חֲזָקָה, וְתֹאמְרִי: גַּם הַצַּדִּיקִים, גְּדֻלָּתָם בֶּאֱמוּנָתָם.
הַתִּקּוּן בִּזְהִירוּת מַתְחִיל בְּהִתְקָרְבוּת לְהַכִּיר וּלֶאֱהֹב אֶת עַצְמִי, לִהְיוֹת שְׁלֵמָה גַּם בְּמָה שֶׁחָסֵר, כִּי הֲרֵי אֵין חֶסֶר בֶּאֱמֶת, הַחִסָּרוֹן הוּא בְּמָה שֶׁאֲנִי רוֹאָה. כִּי בַּיּוֹם שֶׁיְּתֻקַּן הַחִסָּרוֹן, יִתְרַחֵק הַפְּגָם שֶׁבָּא, כָּךְ אָמַרְתִּי, מֵחֹסֶר יְכֹלֶת שֶׁלִּי לְהִתְחַבֵּר אֶל עַצְמִי. עַכְשָׁיו הֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא פַּעַם פָּעַלְתִּי מִתּוֹךְ מָקוֹם שֶׁהַפְּגָם הֶרְאָה לִי. אָז כָּרֶגַע אֲנִי עוֹמֶדֶת וּמְחַכָּה שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִקְרֶה, אֲנִי מַרְגִישָׁה בְּעַצְמִי בְּעֵרָה, בְּעֵרָה לְשִׁנּוּי, אֲנִי חַיֶבֶת שִׁנּוּי כָּעֵת וּבַמְּיֻחָל.
אֵיךְ זֶה? אֲנִי קוֹרֵאת וּמִיָּד אֲנִי אוֹמֶרֶת: אֵיךְ אֲנִי קוֹרֵאת וְזֶה לֹא קוֹרֶה? אֵיךְ זֶה קוֹרֶה? מִיָּד אֲנִי אָבִין שֶׁהַכֹּל זֶה בֵּינִי וּבֵין עַצְמִי, עַכְשָׁיו מַתְחִילִים לִפְתֹּחַ בְּפָנַי אֶת הַתִּקּוּן…
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה רעו'
