בִּזְהִירוּת שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי: מָה שְׁלוֹמִי? וְיֵשׁ שֶׁיַּגִּידוּ: אַתָּה נִמְצָא עִם עַצְמְךָ, מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹאֵל? שְׁתִיקָה, מְבוּכָה וּתְהִיָּה.
הִתְרַחַקְתִּי מְאוֹד מֵעַצְמִי, אוֹ מֵהַפַּחַד שֶׁעַצְמִי, שֶׁזֶּה אֲנִי, אֶשְׁאַל: מָה הַתִּקּוּן שֶׁלִּי? הַאִם אֲנִי בּוֹרֵחַ מֵהַתִּקּוּן שֶׁלִּי וְהַתִּקּוּן רוֹדֵף אַחֲרַי? אֲנִי עוֹצֵר, בּוֹכֶה וּמוּכָן לְהִתְמוֹדֵד בִּשְׁאֵלָה אַחַת: מָה הַתִּקּוּן שֶׁלִּי בְּזֶה הָעוֹלָם?
וּמִיָּד יִפְתְּחוּ לִי אֶת אֵלּוּ מַרְאוֹת הַנִּסְיוֹנוֹת לְהַרְאוֹת לִי שֶׁכָּל נִסָּיוֹן הוּא דֶּרֶךְ שֶׁלִּי לְגַלּוֹת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁנִּתְגַּלֶּה וְיָאִיר בְּדַרְכִּי.
בְּנִי, כָּל הַקִּלְקוּלִים וְהַפְּגָמִים נִמְשָׁכִים מִפְּגַּם הַצִּמְצוּמִים, מָה שֶׁבַּתְּחִלָּה, כָּךְ תַּגִּיד, אַתָּה זוֹכֶה לְצִמְצוּם הָאוֹר. וְתָבִין: כָּל מָה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא בַּדִּיּוּק שֶׁל דַּיְקָא עַל-פִּי הַמִּדּוֹת שֶׁלְּךָ.
תְּבַקֵּשׁ כָּל יוֹם לִזְכּוֹת לְהַגְדִּיל אֶת הַכְּלִי, שֶׁזֶּה פְּנִימִיּוּתְךָ. אַל תְּפַחֵד מֵהַנִּסָּיוֹן, תְּנַצֵּחַ אוֹתוֹ. אֵיךְ? כְּכָל שֶׁהָאֱמוּנָה שֶׁלְּךָ יוֹתֵר חֲזָקָה, וְתֹאמַר: גַּם הַצַּדִּיקִים, גְּדֻלָּתָם בֶּאֱמוּנָתָם.
הַתִּקּוּן בִּזְהִירוּת מַתְחִיל בְּהִתְקָרְבוּת לְהַכִּיר וּלֶאֱהֹב אֶת עַצְמִי, לִהְיוֹת שָׁלֵם גַּם בְּמָה שֶׁחָסֵר, כִּי הֲרֵי אֵין חֶסֶר בֶּאֱמֶת, הַחִסָּרוֹן הוּא בְּמָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה. כִּי בַּיּוֹם שֶׁיְּתֻקַּן הַחִסָּרוֹן, יִתְרַחֵק הַפְּגָם שֶׁבָּא, כָּךְ אָמַרְתִּי, מֵחֹסֶר יְכֹלֶת שֶׁלִּי לְהִתְחַבֵּר אֶל עַצְמִי. עַכְשָׁיו הֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא פַּעַם פָּעַלְתִּי מִתּוֹךְ מָקוֹם שֶׁהַפְּגָם הֶרְאָה לִי. אָז כָּרֶגַע אֲנִי עוֹמֵד וּמְחַכֶּה שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִקְרֶה, אֲנִי מַרְגִישׁ בְּעַצְמִי בְּעֵרָה, בְּעֵרָה לְשִׁנּוּי, אֲנִי חַיָּב שִׁנּוּי כָּעֵת וּבַמְּיֻחָל.
אֵיךְ זֶה? אֲנִי קוֹרֵא וּמִיָּד אֲנִי אוֹמֵר: אֵיךְ אֲנִי קוֹרֵא וְזֶה לֹא קוֹרֶה? אֵיךְ זֶה קוֹרֶה? מִיָּד אֲנִי אָבִין שֶׁהַכֹּל זֶה בֵּינִי וּבֵין עַצְמִי, עַכְשָׁיו מַתְחִילִים לִפְתֹּחַ בְּפָנַי אֶת הַתִּקּוּן. אָמֵן וְאָמֵן.
