כַּמָּה שָׁנִים אֲנִי יְכוֹלָה לִחְיוֹת בְּמִסְגֶּרֶת הָעֲנִישָׁה? וְאֵיךְ אֲנִי בּוֹדֶקֶת אֶת עַצְמִי הַיּוֹם הַאִם הָעֲנִישָׁה הָעַצְמִית מַגִּיעָה לְקִצָּהּ אַחֲרֵי שָׁנִים שֶׁאֲנִי מַכָּה אֶת עַצְמִי – בִּגְלָלִי. הַכֹּל בִּגְלָלִי. אֲנִי אֲשֵׁמָה.
וְהִתְחַלְתִּי אֶת זֶה הַתַּהֲלִיךְ בַּמִּשְׁפָּט: שָׁלוֹם לָךְ בִּתּוֹ שֶׁל כְּבוֹד הַצַּדִּיק, הִתְעוֹרַרְתְּ?
בַּיּוֹם שֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי אֲנִי לֹא עֲסוּקָה בִּלְהַאֲשִׁים לֹא אֶת עַצְמִי וְלֹא אֶת הָאֲחֵרִים. אֲנִי עֲסוּקָה בִּלְהָבִין אֶת הַתִּקּוּן לְתַקֵּן אֶת הַמַּהוּת, כֵּן, הַמַּהוּת הַפְּנִימִית שֶׁל הַקִּלְקוּל. חָזַרְתִּי אֲחוֹרָנִית אֶל חֵלֶק שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמּוֹרִי שֶׁלֹּא פָּתַחְתִּי אוֹתוֹ בַּיּוֹם שֶׁנִּתְקַבֵּל בְּתֵבַת הַדֹּאַר שֶׁל הַלֵּב, רַק רָאִיתִי מִכְתָּב שֶׁכָּתוּב: מָה שְׁלוֹמִי? וְעָנִיתִי בְּגִחוּךְ: אֲנִי עִם עַצְמִי, מָה כַּוָּנָתוֹ?
וְהִתְכַּוֵּן הַמּוֹרֶה שֶׁתַּפְסִיקִי לְהַכּוֹת אֶת עַצְמֵךְ בַּעֲנִישָׁה עַצְמִית. אַתְּ עֲסוּקָה יוֹתֵר בְּמָה עָשִׂיתִי לֹא בְּסֵדֶר בִּמְקוֹם לְסַדֵּר אֶת הַכֹּל יִּהְיֶה בְּסֵדֶר.
עֲנִישָׁה עַצְמִית מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְחֳלִי גּוּפָנִי, לִשְׁבִירַת הַגּוּף עַד לְהֵחַלְשׁוּת מַמָּשׁ. הוּא טָרוּד וּמֻטְרָד בְּמַחֲשָׁבוֹת שֶׁמַּכּוֹת אוֹתוֹ עַד שֶׁהוּא צוֹעֵק: אָי! אֲנִי לֹא בְּסֵדֶר.
וּבַיּוֹם שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּלַחַשׁ 'כְּבוֹד הַצַּדִּיק מְבָרֵךְ אֶת בִּתִּי', מְבָרֵךְ הַבְּרָכָה, יָרְדָה הַדְּאָגָה מִדְּאָגוֹת מַחְשַׁבְתִּי, מִישֶׁהוּ דּוֹאֵג לִי, וְעַל אַף פְּגָמַי שֶׁפָּגַמְתִּי הוּא מְכַסֶּה אוֹתִי בִּכְנָפָיו, כַּנְפֵי אוֹר הָאֱמֶת שֶׁל תּוֹרָתוֹ הַמַּזְהִירָה אַהֲבַת הַשֵּׁם, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, אַהֲבַת הַתּוֹרָה.
אֲנִי יוֹצֵאת מֵעֲנִישָׁה עַצְמִית, כָּךְ אֲנִי אוֹמֶרֶת, מִלִּרְאוֹת מִקָּרוֹב הֵיכָן אֲנִי מְתַקֶּנֶת אֶת מִדּוֹתַי. כָּל יוֹם אֲנִי מְנַסָּה לְהָבִין שֶׁאָשְׁרִי תָּלוּי בְּטָהֳרַת הַמִּדּוֹת. לֹא רוֹצָה שֶׁהַמִּדּוֹת שֶׁלִּי יְאַמְלְלוּ אוֹתִי.
סִיַּמְתִּי לְהַעֲנִישׁ בְּעֹנֶשׁ גַּם אֶת הָאֲחֵרִים עַל הָעֲנִישָׁה שֶׁלִּי, עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי הֶחֱלַטְתִּי וְהֵבַנְתִּי אַחֲרֵי שָׁנִים שֶׁהַחְלָטָה הָיְתָה רַק שֶׁתָּבִינִי לִמְצֹא אֶת אָשְׁרֵךְ.
עֲנִישָׁה עַצְמִית הִיא מַפְסִיקָה בַּיּוֹם שֶׁהִתְעוֹרְרוּת הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁלִּי מַשְׁפִּיעִים לְמַעְלָה וּמְבִיאִים לִי נַחַת לְמַטָּה שֶׁל הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, אָמֵן וְאָמֵן.
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה רפו'
