עוֹד מְעַט אֲנִי אָבִין כַּמָּה סוֹדוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִפְתַּח עַל הַיּוֹם שֶׁבּוֹ אָמַרְתִּי "נָגַעְתָּ בָּאֱמֶת".
גֵּרְשׁוּ אוֹתִי מִגַּן עֵדֶן. כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בִּבְחִינַת כְּנִיסָה לְגַן עֵדֶן מְגָרְשִׁים אוֹתִי וּמְבַלְבְּלִים אוֹתִי.
בִּתִּי, בְּנִי, קָשֶׁה לְךָ לְהָבִין עַל עֲלִיַּת 'הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה' הִיא דְּבַר פֶּלֶא. אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת הָאֱמוּנָה? בְּנִי, חוּץ מֵעֵצָה שֶׁלִּי אֵלֶיךָ שֶׁתַּעֲבֹר אֶת מָה שֶׁאַתָּה עוֹבֵר וּבִפְנִימִיּוּת לְבָבְךָ מַאֲמִין בָּאֱמֶת וּבַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים. אַתָּה תַּגִּיד לָאֲנָשִׁים שֶׁקְּרוֹבִים אֵלֶיךָ: הִזָּהֲרוּ מֶאֱמוּנָה בַּקַּטְנוּת בִּבְחִינַת שְׁבִירָה. תֹּאמַר לָהֶם: יֵשׁ בִּפְנִימִיּוּתְכֶם נְקֻדַּת אֱמוּנָה, הִיא מִתְגַּעְגַּעַת שֶׁתַּכִּירוּ בָּאֱמֶת. אֲנִי רוֹצֶה לְגַן עֵדֶן, כְּבוֹד הַצַּדִּיק. בְּנִי, תִּתְחַזֵּק!
אַךְ תִּקַּנְתִּי הַיּוֹם אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁלִּי, יֵשׁ לָהּ שֵׁם חָדָשׁ – שַׁבָּת! אֶמוּנָה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת שַׁבָּת. הַיּוֹם יָדַעְתִּי שֶׁזָּכִיתִי לְהָבִין, לָדַעַת מִי הוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְלִדְבֹּק בּוֹ וּלְהִדַּבֵּק בְּכָל הַצַּדִּיקִים אַף עַל פִּי שֶׁחוֹלְקִים זֶה עַל זֶה, גַּם לְזֶה יֵשׁ עִנְיָן. אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּנֵס לְגַן עֵדֶן, אֲנִי עָיֵף.
וְשָׁאַלְתִּי מַהִי בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת שֶׁלִּי, שֶׁלָּנוּ, שֶׁל תַּלְמִידֵי יַלְדֵי אוֹר הַצַּדִּיק? כְּבוֹד הַצַּדִּיק, מָה אֲנִי בְּזֶה הָעוֹלָם?
בִּתִּי, בְּנִי, אַתְּ, אַתָּה כְּמַדְלִיק נֵר. לוֹקֵחַ נֵר וּמַדְלִיק בּוֹ נֵרוֹת אֲחֵרִים לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת כָּךְ נֵרוֹת הַנִּדְלָקִים. אָז בְּנִי, אֲנִי אֶקְרָא לְךָ נֵר. אַתָּה בּוֹכֶה. הַנֵּר הַדּוֹלֵק הוּא לְהַדְלִיק בּוֹ אֲחֵרִים. לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה? כִּי אַתָּה אוֹמֵר לִי: כְּבוֹד הַצַּדִּיק, בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ נִדְלָקִים מֵעַצְמָם. נָכוֹן, כְּמוֹ כֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵכִין הַכֹּל בְּחָכְמָתוֹ וְאַתָּה נֵר. אָז הַתִּקּוּן שֶׁלְּךָ הוּא בִּבְחִינַת הַדְלָקַת וְהֶאָרַת אוֹר הַנְּשָׁמָה. לְמָה יָרַדְתָּ? כְּמַדְלִיק נֵר לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת. יֹפִי, הַיּוֹם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאוֹד, וְתֹאמַר אִתִּי בְּיַחַד: הַיְּרִידָה הִיא לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה. נָכוֹן, עוֹלַם הַעֲשִׂיָּה שֶׁמָּלֵא קְלִפּוֹת וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְּרִידוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַל בְּנִי הַקָּטָן. אַל תָּבוֹא לִידֵי יֵאוּשׁ, אָסוּר לְךָ לְהִתְיָאֵשׁ.
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סָתוּם וְגַלְיָא, אֲבָל לְךָ בְּנִי מַרְאִים אֶת הָאֱמֶת וְאַתָּה זוֹכֵר: אֲנִי רוֹצֶה לְתַקֵּן אֶת כָּל מָה שֶׁפָּגַמְתִּי, כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁעֲווֹנוֹתֵיהֶם גּוֹבְרִים עַד שֶׁמִּתְגַּלְגְּלִים בִּבְהֵמָה מַמָּשׁ. אַתָּה זוֹכֵר, אוֹכְלִים בְּנֵי הָאָדָם, שׁוֹתִים בְּנֵי הָאָדָם וְרוֹכְבִים עַל בְּנֵי אָדָם, וְאַתָּה זוֹכֵר, הָאֲכִילָה נִמְשֶׁכֶת מִשָׁרְשָׁהּ בְּיָדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיַם הַחָכְמָה. אַתָּה זוֹכֵר שֶׁלָּמַדְנוּ בְּיַם הַחָכְמָה.
עוֹד מְעַט אַתָּה תָּבִין מָה בְּדִיּוּק מֵאִיר לְמַעְלָה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. מִיָּד יִפָּתְחוּ הַשָּׁמַיִם. עַכְשָׁיו תֹּאמַר אַשְׁרֵינִי.
