שדה הנשמות
יצחק ישראל שמרון
דְּעִי כִּי יֵשׁ שָׂדֶה וְשֶָׁם גְּדֵלִים אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים יָפִים וְנָאִים מְאוֹד, וְגֹדֶל יְקַר יְפִי הַשָּׂדֶה וְגִדּוּלָיו אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר, אַשְׁרֵי הָעַיִן רָאֲתָה זֹאת.
וְאִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים הֵם בְּחִינַת נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת הַגְּדֵלִים שָׁם, וְיֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת עֲרֻמּוֹת, שֶׁהֵם נָעִים וְנָדִים מִחוּץ לַשָּׂדֶה וּמַמְתִּינִים וּמְצַפִּים עַל תִּקּוּן שֶׁיּוּכְלוּ לָשׁוּב וּלְהִכָּנֵס אֶל מְקוֹמָם, וְגַם אֲפִלּוּ נְשָׁמָה גְּדוֹלָה שֶׁבָּהּ תְּלוּיִים כַּמָּה נְשָׁמוֹת.
דְּעִי לִשְׁאֹל בְּכָל יוֹם מַהוּ תִּקּוּנֵךְ, וְזֶה הַתִּקּוּן שֶׁבָּאת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְתַקֵּן בְּזֶה הָעוֹלָם.
תַּפְקִידִי, תֹּאמְרִי, לְקָרֵב נְשָׁמוֹת אֶל תִּקּוּנָן, וַעֲבוֹדָתִי הִיא בַּעֲבוֹדַת הָרָצוֹן לְהַשְׁפִּיעַ.
שָׁלוֹם לַנְּשָׁמָה שֶׁהִתְעוֹרְרָה מִרְצוֹנִי לְהִתְעוֹרֵר לְהַשְׁגָּחָה שֶׁמִּמֶּנּוּ תִּתְבָּרֵךְ בֶּאֱמוּנָה מֵאֱמוּנָתִי שֶׁרָאִיתִי בְּאֵלּוּ הַנִּסִּים הַגְּלוּיִּים.
וְלָמַדְתִּי לְדַבֵּר וְלוֹמַר: נְשָׁמָה יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַמְּתַקְּנִים וְהַבָּאִים בְּדַרְכִּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וְחֵלֶק מִזֶּה הַלִּמּוּד לוֹמַר שָׁלוֹם וְתוֹדָה וְאוֹר הַמֵּאִיר וְהַיּוֹצֵא מִבַּעַל הַשָּׂדֶה.
וְאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת יְחַפְּשׂוּ כָּל תִּקּוּנָן וְיִשְׁאֲלוּ: מִי הוּא בַּעַל הַשָּׂדֶה? וְנִלְמַד לוֹמַר:
בַּעַל הַשָּׂדֶה קַיָּם בְּכָל נְשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רָצוֹן לְהִתְחַבֵּר אֶל זֶה הָאוֹר הָאֱלֹקִי.
הַכֹּל הִתְחִיל מֵהַמָּקוֹם שֶׁקָּרָאתִי לוֹ פְּנִימִיּוּת נִשְׁמָתִי, וְזֶה הַמָּקוֹם הוּא גָּדוֹל, מּוּאָר, כִּי לָמַדְתִּי שֶׁאֵין מָקוֹם לִפְחָדִים.
כִּי כָּל תַּפְקִידוֹ שֶׁל הַפַּחַד הוּא לְהַרְחִיק מִזֶּה בַּעַל הַשָּׂדֶה. לָמַדְתִּי לוֹמַר: אֲנִי בְּטוּחָה בַּשָּׂדֶה כִּי יֵשׁ שׁוֹמֵר שֶׁשּׁוֹמֵר עַל הַשָּׂדֶה.
אָמַרְתִּי: אֵין פַּחַד, וְשָׁמַעְתִּי כֵּיצַד נְשָׁמוֹת רוֹצוֹת לָבוֹא אֶל זֶה הַשָּׂדֶה, אַךְ תִּקּוּנָן הוּא לָבוֹא וּלְהַלְבִּישׁ אֱמוּנָתָן בִּשְׁבִיל לְהִכָּנֵס לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
לָכֵן נֹאמַר: אֱמוּנָה הִיא מַלְבּוּשׁ שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָאָדָם לוֹמֵד לְהַדֵּק אֱמוּנָתוֹ בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְיֵשׁ נְשָׁמוֹת שֶׁכָּל תִּקּוּנָן הוּא בְּחִפּוּשׂ וּבִקְרִיאָה מִמֶּנּוּ יִזְעֲקוּ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
דְּעִי שֶׁכָּל נְשָׁמָה הִיא עוֹלָם פְּנִימִי הַמְּחַפֶּשֶׂת אַחֲרֵי הַקַּיָּם. וּמַהוּ הַקַּיָּם שֶׁמִּתְקַיֵּם בְּכָל נְשָׁמָה? זֶהוּ רָצוֹן לְהִתְקָרֵב אֶל בַּעַל הָרָצוֹן מִתּוֹךְ בְּחִירָה.
וְהַבְּחִירָה הִיא לְתַקֵּן תִּקּוּנִים בֵּין הַחֲלָקִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מִתּוֹךְ זֶה הַמָּקוֹם הַפְּנִימִי, הַפִּיּוּס בֵּינִי וּבֵין רְצוֹנוֹתַי.
נַעֲזֹר בְּכָל יוֹם לְאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַמְּחַפְּשׂוֹת קִיּוּם בִּשְׁבִיל לְהִתְקַיֵּם בְּזֶה הָעוֹלָם.
וּבַעַל הַשָּׂדֶה שֶׁעֵינָיו מְאִירוֹת בִּבְחִינוֹת שְׂדֵה צוֹפִים אָזַי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אִם הוּא קָרוֹב אֶל הַתַּכְלִית.
וְשֶׁרוֹאֶה בְּאֶחָד שֶׁרָחוֹק מֵהַתַּכְלִית, אֵין תְּפִלָּתוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת, מִיָּד מֵאִיר אֶת דַּרְכּוֹ בְּהַשְׁגָּחָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ.
וְנֹאמַר: בְּכָל יוֹם נְחַפֵּשׂ אֶת אֵלּוּ נִשְׁמוֹת עַם יִשְׂרָאֵל לְהִתְקָרֵב אֶל עַצְמָן,
וְלֹא נְפַחֵד מֵהָרָצוֹן לְהַשְׁפִּיעַ וּלְהָבִיא אֶת הַנָּכוֹן שֶׁהוּא הָאֱמֶת שֶׁמִּמֶּנּוּ כָּל מַעֲשֵׂינוּ מִתְבָּרְכִים לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְתָמִיד נֹאמַר: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, וְנָכוֹן נֹאמַר: כִּי הַרְבֵּה יִסּוּרִים וּדְבָרִים קָשִׁים עוֹבְרִין עָלָיו, אַךְ עַל-יְדֵי גְּדֻלָּתוֹ מַעְלָה מַעְלָה עוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת.
כְּעֵץ הַשָּׂדֶה הוּא זוֹכֶה לְתַקֵּן תִּקּוּן שֶׁמִּמֶּנוּ הוּא יַשְׁפִּיעַ לְתַקֵּן נְשָׁמוֹת וּלְהַכְנִיסָן וְלוֹמַר:
יֵשׁ לִי תַּפְקִיד, וּמִמֶּנּוּ הֵבַנְתִּי שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בְּזֶה הַגּוּף שֶׁעוֹשֶׂה מָה שֶׁאֲנִי מַאֲמִינָה רַק מִתּוֹךְ הָאֱמֶת לְתַקֵּן תִּקּוּן מִמֶּנּוּ אַשְׁפִּיעַ וַאֲשַׁנֶּה אֶת זֶה הָעוֹלָם.
עָלַי לוֹמַר: יֵשׁ בִּי יִחוּד מְיֻחָד שֶׁנָּתַן לִי בְּמַתָּנָה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ: כָּל נְשָׁמָה יָרְדָה עִם יִחוּד מְיֻחָד הַמְּיַחֵד אֶת דַּרְכָּהּ, וְכֻלָּם יֹאמְרוּ:
הֲרֵי זֶה יֹפִי לִהְיוֹת בְּ"אָהַבְתָּ" יַחְדָיו, אָמֵן וְאָמֵן!
