מַהוּ תִּקּוּן הַמִּדּוֹת שֶׁהָאָדָם לוֹמֵד בְּכָל דַּרְכֵי הַהִסְתַּכְּלוּת וְהַלְּמִידָה בַּחַיִּים?
וּתְחִלָּתָהּ שֶׁל הַלְּמִידָה הִיא מֵהַכָּרָה שֶׁנִּקְרֵאת הַלְבָּשָׁה. זוֹהִי דֶּרֶךְ שֶׁל מַלְבּוּשׁ שֶׁבּוֹ מִסְתַּתֵּר וּמִתְגַּלֶּה הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁתַּפְקִידוֹ לִקְרֹעַ אֶת מִדּוֹת הַמַּלְבּוּשׁ הָרוּחָנִי.
וְכֵיצַד נִפְגֹּשׁ וְנַכִּיר אֶת הַיֵּצֶר שֶׁמִּסְתַּתֵּר בְּמַלְבּוּשָׁיו? וְאֵלּוּ הֵם – הַבְּגָדִים, הַמָּמוֹן, הָחָמְרִיּוּת, הָאֲכִילָה, מִדַּת הַגַּאֲוָה, תַּאֲווֹת, כַּעַס, עַצְבוּת, מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, לָשׁוֹן הָרַע. וְכַאֲשֶׁר בְּדַרְכֵּנוּ אָנוּ לוֹמְדִים מַהֵם הַהִתְחַבְּרוּת וְהָרָצוֹן לְהִתְנַתֵּק מֵהַיֵּצֶר אָזַי יְעָדֵנוּ זֶה יִעוּד רוּחָנִי, דֶּרֶךְ הַמַּחֲשָׁבָה בַּהַכָּרָה שֶׁל הַחֻלְשָׁה שֶׁבְּתוֹכֵנוּ. וְלָכֵן נֹאמַר: הַצַּד הַשְּׂמָאלִי הֶחָלָשׁ, וְנַגְדִּיל בְּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ אֶת יְמִין הַחֶסֶד הַמְּיַצֵּג אֶת פְּנִימִיּוּת הָאָדָם. וְהִמְשַׁכְנוּ בְּדַרְכֵּנוּ לִקְנוֹת מִדּוֹת. וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי כֵּיצַד בְּדַרְכִּי אֲנִי קוֹנָה מִדָּה. וְאָמַרְתִּי: לֹא בְּמָמוֹן אֶלָּא בִּנְתִינָה. אֲנִי קוֹנָה דֶּרֶךְ מַעֲשַׂי, אֲבָל הַקְּנִיָּה הִיא לְעוֹלָם לֹא בִּידִיעָה, בְּאֵין הַיְּדִיעָה זוֹ הַנְּתִינָה לְקַבָּלָה. וְכַאֲשֶׁר אֲנִי מְתַקֶּנֶת מִדָּה אֲנִי מְאִירָה מִדָּה פְּנִימִית נוֹסֶפֶת.
וְהַכֹּל הוּא סִפּוּר שֶׁל מַעֲשֶׂה בְּתִקּוּן שֶׁמְּתַקֵּן הָאָדָם בְּמַלְבּוּשׁוֹ שֶׁבּוֹ הִתְהַדֵּר בְּכָל מַעֲשָׂיו שֶׁקָּנָה דֶּרֶךְ מִדּוֹתָיו לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. יֵשְׁנָהּ דֶּרֶךְ אֲשֶׁר נִקְרֵאת יִעוּד, וּלְכָל אָדָם נִתְנָה הַזְּכוּת לְשַׁנּוֹת אֶת הַיִּעוּד לַטּוֹב וְלָרַע. הַיִּעוּד מַתְחִיל בַּמִּדּוֹת.
כֵּיצַד אֲנִי מְתַקֶּנֶת אֶת מִדַּת הַלָּשׁוֹן שֶׁקְּרוֹבָה הִיא לָרָצוֹן, מָה מְחַבֵּר בֵּין הַלָּשׁוֹן לָרָצוֹן? הִתְפַּיְּסוּת פְּנִימִית. וּמָה מַפְרִיעַ לִי בֵּין הַלָּשׁוֹן לָרָצוֹן? מַלְבּוּשֵׁי הַיֵּצֶר. לֹא כָּל מָה שֶׁעוֹמֵד בִּלְשׁוֹנִי עוֹמֵד בִּרְצוֹנִי. אָז אֵיךְ אֵדַע מַהוּ רְצוֹנִי כַּאֲשֶׁר מַחְשְׁבוֹתַי וּלְשׁוֹנִי רְחוֹקוֹת מֵיִעוּד הָרָצוֹן שֶׁבְּתוֹכִי?
אָז הַכֹּל מַתְחִיל מֵהַבֹּקֶר, מֵהַהִתְעוֹרְרוּת הַפְּנִימִית, שֶׁמִּמֶּנָּה בְּכָל יוֹם אֲנִי מְתַקֶּנֶת מִדָּה מְאִירָה. וַאֲנִי אוֹמֶרֶת: תִּשְׁתַּדְּלִי בִּלְשׁוֹנֵךְ, תִּגְזְרִי תַּעֲנִית דִּבּוּר, הַסָּחָה בִּלְשׁוֹנֵךְ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, וְאָז הוּא יוֹפִיעַ וְיִשְׁלַח אֶת דַּרְכֵי תַּחְבּוּלוֹתָיו וְיֹאמַר: כָּעֵת תִּפְּלִי בִּלְשׁוֹנֵךְ. וְאִם נָפַלְתִּי בִּלְשׁוֹנִי אֶפֹּל בְּמַחְשְׁבוֹתַי. צָחַקְתִּי וְאָמַרְתִּי: הַכֹּל הוּא כְּסֻלָּם מַדְרֵגוֹת אֲשֶׁר בָּהֶן עוֹלִים אֶל חֲזָרָה וְהַכָּרָה לְהָבִין תְּשׁוּבוֹת מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה, וְכָל מַדְרֵגָה הִיא תִּקּוּן בַּעֲבוּרִי.
וּבְכָל תִּקּוּן שֶׁל מַדְרֵגָה יֵשׁ הַסָּחָה שֶׁמִּמֶּנָּה אֶפֹּל אֶל מַדְרֵגוֹת תְּחִלַּת הָרָצוֹן לִתְשׁוּבָה. אָז לָקַחְתִּי מִדּוֹת וּבָהֶן הִתְחַלְתִּי לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן עָרוּךְ בִּלְשׁוֹנִי. אַתָּה תָּשִׁיב לִי וּתְקַלֵּל קְלָלָה בְּדַרְכִּי וַאֲנִי אָשִׁיב מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּת הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ וְאֹמַר: מְבֹרָךְ יְבָרֵךְ הַבּוֹרֵא אֶת דַּרְכְּךָ, וְנָצַרְתִּי אֶת לְשׁוֹנִי עַד אֲשֶׁר יָבוֹא הַיֵּצֶר אֶל מִדַּת תִּקּוּנִי וְיֹאמַר לִי: הַתִּקּוּן שֶמִּתְקָרֵב לְדַרְכֵּךְ הוּא תִּקּוּן מִדַּת הַגַּאֲוָה, וּגְדֻלָּתוֹ מִתְקַיֶּמֶת מִתּוֹךְ הַיֵּצֶר הָרַע. כֹּל מַעֲשַׂי הֵם בִּזְכוּתִי וְהֵם בִּלְבַדִּי, זְכוּתִי שֶׁהִיא גְּדֻלָּתִי, בִּלְבֵּל הַיֵּצֶר אֶת הָאָדָם. וְלָקַח לִי הַזְּמָן לְהָבִין שֶׁהַיֵּשׁ הוּא אֵין כִּי חָזַרְתִּי וְנָפַלְתִּי מִמַּדְרֵגוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְשָׁאַלְתִּי: שׁוּב לַעֲלוֹת מֵהַהַתְחָלָה? אָז נִזְהַרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי, כִּי הַכַּעַס שָׁלַח לְדַרְכִּי לְהָבִיא לִשְׁפִיכוּת דָּמִים. וְאִם נֵדַע נָבִין שֶׁהַכַּעַס מֵבִיא אֶת הָרָצוֹן אֶל מִאוּס. וְהִמְשַׁכְתִּי לְתַקֵּן וְלִתְפֹּר אֶת מַלְבּוּשִׁי הָרוּחָנִי. וְכַאֲשֶׁר מִדָּה נִתְפֶּרֶת עַל פִּי מִדּוֹת הַדִּיּוּק בַּתְּפִירָה, אָזַי אֱמוּנָתִי מוּאֶרֶת. כִּי הָאֱמוּנָה – כֹּחָהּ מִמִּדּוֹת הַנְּשָׁמָה הַמְּתַקְּנוֹת וּמְאִירוֹת אֶת רְצוֹן תַּכְלִית הַנְּשָׁמָה, לְדַיֵּק וּלְהָבִין שֶׁיֵּשְׁנָהּ רְגִישׁוּת בָּעוֹלָם, רְגִישׁוּת אֲשֶׁר מוֹבִילָה וּמְאִירָה אֶת הַדֶּרֶךְ, וְלָכֵן הָרְגִישׁוּת בַּלִּמּוּד דֶּרֶךְ מַעֲשַׂי שֶׁנִּתְקָלִים בִּכְאֵב. אָז כָּל מַדְרֵגָה מְתַקְּנִים בִּכְאֵב שֶׁנִּקְרָא שִׁפְלוּת, שֶׁמִּמֶּנָּה נִתְרַחֵק מִמִּדַּת הַגַּאֲוָה.
אָז הַיִּעוּד שֶׁלִּי הוּא לְהַמְשִׁיךְ וְלִבְחֹר בַּדֶּרֶךְ שֶׁמִּמֶּנָּה אֲנִי מְאִירָה וּמְתַקֶּנֶת בֵּינִי וּבֵין הַנְּשָׁמָה וּבֵין הָרָצוֹן וּבֵין אֲחֵרִים אֶת גִּלּוּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. לָכֵן אֲנִי אוֹמֶרֶת שָׁלוֹם לַתִּקּוּן שֶׁמְּחַכֶּה לַמְּתַקֶּנֶת, כִּי הַמְּתַקֶּנֶת לְעוֹלָם לֹא תֵּדַע מַהוּ הַתִּקּוּן שֶׁמְּחַכֶּה בַּנִּסְתָּר בְּדַרְכָּהּ, וְהָאִם זוֹ שֶׁהוֹפִיעָה בְּתִקּוּנָהּ לַמְּתַקֶּנֶת חִכְּתָה לְתִקּוּן שֶׁנִּשְׁלַח מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְהַכֹּל לַעֲלוֹת בְּשָׁלוֹם אֶת מַדְרֵגוֹת הַקְּדֻשָּׁה. וְרָאִיתִי נוֹפְלִים בְּדַרְכִּי, וְשָׁאַלְתִּי: מַדּוּעַ? וְצָעַק לִי הַמָּמוֹן בְּמַלְבּוּשָׁיו וְאָמַר: אֲנִי הַמֶּלֶךְ. אָז הִתְקָרַבְתִּי וְנָפַלְתִּי וְשָׁאַלְתִּי: מַדּוּעַ אַתְּ נָפַלְתְּ, יַלְדָּה? וְהִיא הֵשִׁיבָה בְּדִמְעוֹתֶיהָ וְאָמְרָה: תִּשְׁכֹּן שַׁלְוָה בְּתוֹכֵךְ וְרוּחַ הַהֲזָיָה תָּבִיא אֶת אָשְׁרְךָ. וּכְשֶׁהִתְקָרַבְתִּי – מְאֻחָר הָיָה, וְנָפַלְתִּי לַהֲזָיָה. וְהִמְשַׁכְתִּי בְּדַרְכִּי וְרָאִיתִי שֶׁאָבִי וְאִמִּי נִשְׁלְחוּ לַעֲזֹר בְּתִקּוּנִי. וַאֲנִי אֶעֱזֹר לָהֶם בְּתִקּוּנָם, וְגַם אִם אֵין שָׁלוֹם פְּנִימִי בְּדַרְכֵּנוּ צְרִיכִים לְהַגִּיעַ אֶל פִּיּוּס פְּנִימִי. וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי: מַהוּ הַפִּיּוּס הַפְּנִימִי? הִתְגַלּוּת הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית. וְאִם תִּתְבָּרֵךְ הָאֱמוּנָה, אַשְׁרֵי שֶׁנָּבִין מַהִי גְּדֻלָּתָהּ שֶׁל מִדַּת הַהַשְׁגָּחָה.
וְהַיּוֹם הִתְחִיל בְּמִדּוֹת הַתַּכְלִית בְּתִקּוּנִי, וְאָמַרְתִּי: מִדָּה אַחַת שָׁוָה אַלְפֵי רְצוֹנוֹת, וְרָצוֹן אֶחָד מְקָרֵב לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
ליקוטי נצחתי ואנצח / תורה לז'
